לאחר שעסקנו בדרכי הקניין של מטלטלים, יש לבחון את השאלה האם ניתן להשתמש בפעולת קניין אחת על מנת לקנות כמה חפצים. בחינת שאלה זאת תתמקד בעיקר ביכולת לקנות קבוצה מאוגדת של דברים בעזרת מעשה קניין אחד.
כל התורה יחד
מעבר למשיכה והגבהה ניתן לקנות מטלטלים גם במסירה. בסוגיה זאת נברר מהו מעשה המסירה, מתי הוא מועיל, ובעקבות כך נדון ביחס בינו לבין קנייני המטלטלים שראינו.
לאחר שדנו בקניין מטלטלים מהתורה, בסוגיה זאת נעבור לעסוק במעשי הקניין של מטלטלים בפועל ובראשן הגבהה ומשיכה. בכל אחד ממעשי קניין אלו נעמוד דרך ההלכות השונות על הדרך בה המעשה מקנה את החפץ ומביע בעלות עליו. לאחר שנברר זאת נידרש לשאלת היחס בין המעשים השונים.
לאחר עיסוקנו בקניין נכסים שיש להם אחריות – דהיינו קרקעות, נעבור לקניין נכסים שאין להם אחריות – מטלטלים. בסוגיה זאת נפתח בניתוח מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בשאלה מה הדרך היסודית לקנות מטלטלים, והמעבר ממנה לתקנת חכמים שמטלטלים נקנים במשיכה.
בסוגיה זאת נעסוק בקניין חזקה, הדרך השלישית המופיעה במשנה לקניין קרקעות. נבחן את אופי מעשה הקניין בעזרת הלימודים השונים המובאים בתלמודים, ולפי ההבנות השונות ננסה לעמוד על הדינים.
נושא השטרות הוא נושא רחב המקיף את כל הש"ס ובכללו גם גט, שטר הלוואה ועוד. במסגרת סוגיה זאת נבחן כיצד מתן השטר משמש כפעולה קניינית, ואת הדינים השונים בקניין באמצעות שטר.
מעשה הקניין הראשון המוזכר לגבי קרקעות הוא קניין כסף. בסוגיה זאת נעמוד על אופי הקניין ומהותו.
עד כה עסקנו במערכת היחסים בין המעסיק לפועל סביב העבודה. בסוגיה זאת נעסוק בזכויותיו של הפועל במלאכה עצמה, ובמרכז, זכותו של הפועל לאכול בפירות. להלכה זאת הרבה פרטים אשר לא נלמד לאשורם במסגרת לימודנו זה, אלא נתמקד בעקרונות של דין זה ובפרט בטעם הדין ואופיו ובשאלה מיהו הפועל אשר מוקנות לו הזכויות הללו.
שבועת שכיר היא אחת משבועת המשנה, דהיינו שבועות שתיקנו חכמים ומופיעות כבר במשנה. בהקשר שלנו לא נתייחס לשבועה זו כחלק מדיני טוען ונטען ושבועות, ונתמקד בהבנת גדריה הנוגעים לדיני פועלים.
סוגיה זאת תפתח את חטיבת הסוגיות העוסקות בתשלום לפועלים. נתחיל בעיסוק בחובה לשלם את שכר הפועל בזמן, בכך שנדון ביחס בין שתי הפרשיות השונות שבמקרא, נסווג את הלנת שכר כדין איסורי או דין ממוני.