במהלך פשיטת ספקו השני של רבא לגבי העדאה לצרורות, הגמרא מביאה ברייתא לגבי תרנגול שהכניס את הראש שלו לאוויר כלי זכוכית. נשתמש במקרה הזה ובפסיקות הראשונים לגביו כדי לסכם את הדין של צרורות.
קטגוריה: רגל
הפרק השני נסוב סביב אב הנזיקין רגל. עיקר העיסוק יהיה דווקא בתולדת הרגל, צרורות, ובשאלות: מה הם צרורות? וכיצד עובדת ההלכה המיוחדת שיש בנזק הזה?
לאחר שהגדרנו את המקרים הנכללים תחת הדין של צרורות נעבור לעסוק בגדר התשלומים המיוחד שלהם. הגמרא מעלה שלושה ספקות בגדרי התשולם על צרורות: א. האם משלם מגופו או מעליה? ב. האם יש העדאה לצרורות? ג. האם יש שינוי לצרורות? העיסוק שלנו יהיה יותר סביב הספקות עצמם ופחות סביב השקלא והטריא של הגמרא בעקבות הספקות הללו.
בדין של צרורות יש שני נושאים אליהם צריך להזדקק: הגדר המציאותי של צרורות, ודיני התשלום על נזק צרורות. רבא מסתפק האם דריסת בהמה שגורמת לכלי להישבר במקום אחר נכלל במקרים של צרורות או לא. הראשונים דנים בספק זה בעיקר דרך שני מקרים, ובירור המקרים ופסיקת ההלכה בהם תעזור לנו לגדיר את המקרים שנכללים תחת הדין צרורות.
הגמרא מביאה מחלוקת בין סומכוס לחכמים בעניין צרורות. בסוגיה זאת נברר את המקרים בהם נחלקו התנאים ומה הסברה לכל צד כדי לעמוד על יסודות הדין של צרורות.
סוגיה זו משלימה את סוגיות הגדרת קרן ובודקת מה היחס בין האבות השונים, והאם הגדרותיהם תלויות בקשר ניגודי.