נסיים את הדיון על תשלומי הנזק בדיון לגבי הנבלה. הנבלה היא תוצר הלוואי של הנזק. רוב העיסוק יסוב סביב הגדרת המקרה. האם לניזק היה שור ועכשיו אין לו שור, או שלניזק היה שור חי ועכשיו יש לו שור מת, ובכך נדון על מטרת התשלום.
קטגוריה: הלכות נזקי ממון
התורה אומרת שהתשלומים הם ממיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. רבי ישמעאל ורבי עקיבא נחלקים בשאלה האם דין זה הוא במזיק או בניזק. מתוך המחלוקת הזאת נמשיך ונברר את עניינם של תשלומי הנזק.
חז"ל לומדים שאת נזקי היבול שמים אגב שדה אחר. בסוגיה זאת נברר כיצד שמים את השדה אגב שדה אחר, מה השיקולים שעמדו בפני חז"ל כשקבעו אותה ומה ההשלכות של דרך השומה הזאת על תפיסת תשלומי הנזק.
המשנה אומרת שיש ארבעה אבות נזקים. יש לחקור מה מחדשת המשנה בכך שהיא מונה ארבעה אבות נזקים, האם זה את החיוב בכל אחד מהנזקים הספציפיים הנכללים תחת ארבע האבות או שאת הפטורים השונים שיש לאבות.
המשנה מבדילה בין האבות השונים ואומרת שהם אינם דומים. בסוגיה זאת נבין את האבות השונים, על פי דברי רבא שיש דרך ללמוד את האבות השונים זה מזה, והסברי הראשונים לשאלה כיצד ניתן לעשות זאת.
רב אושעיא ורבי חייא חולקים על רשימת האבות במשנה ומוסיפים עוד אבות נזקים. מחלוקת התנאים המשלושת הינה מחלוקת תפסיתית בהבנת המושג נזק, ובמה נכלל תחתיו.
האמוראים חלוקים בפירושו של האב מבעה. מחלוקת זאת אמנם נראית כמחלוקת פרשנית ותו לא, אבל ניתן להבין ממנה הרבה על תפיסות הנזקים השונות. במחלוקת זאת מבואר אילו אבות נכנסים למשנה, וכיצד יש להבין את האב שור.
סוגיה זאת הינה סוגיית הפתיחה של המסכת הפורסת בפני הלומד את כל סוגי המזיקים. אנחנו נתמקד רק בדיון הכללי של הגמרא ובשאלה האם דין התולדה כדין האב כדי לאפיין את מערכת האבות והתולדות, ובאופן כללי את כל מושג הנזקים בתורה.
יש כמה מקרים בהלכות נזקי ממון בו הנזק נגרם על ידי יותר מגורם אחד. בסוגיה זאת ננסה לעמוד על יסודות השותפות בנזק במקרה בו ישנו רק מעשה מזיק אחד. סוגיה זו נוגעת בהרבה עקרונות ביחס לדיני אש ובור, אבל אנחנו נתמקד בהלכות השותפות שבה.
רבא אומר שבמקרה בו אדם דוחף לבור יחד עם שור כולם חייבים. הראשונים מנסים לסדר את דבריו של רבא עם הדין שפשוט להם שאדם שדחף לבור חייב לבדו ובעל הבור פטור, ובכך מעלים יסודות הנוגעים לחיוב המיוחד שיש לאדם בנזק בשותפות.