קטגוריה: בור

ה

המשנה הפותחת של המסכת מאפיינת בור כדבר שאין דרכו לילך ולהזיק. צריך לחקור האם דבר זה מוכרח בבור, או שמא אפילו דבר שאין דרכו לילך ולהזיק חייב מדין בור.

הגמרא מנסה למצוא נזק הנלמד משני אבות. ארבעת המצבים אותם הגמרא מציעה נלמדים מבור ומאב נוסף. הלימוד מבור יאפשר לנו לאפיין את הבור.

בסוגיה זאת נבחן את רמת השמירה הראויה לבור. הנחת היסוד היא שהאדם נפטר כאשר הוא מכסה את הבור כראוי, כמו שאומרת המשנה. צריך לחקור את רמת השמירה הנדרשת כדי להיפטר וכן את טעם הפטור.

בסוגיה זאת נעסוק בפטורו של בעל הבור במידה ונופל אליו שור פיקח. הדיון שלנו יסוב סביב טעם הפטור. בנוסף נשתמש בהלכה הזאת כצוהר להתכלות כללית על היחס שלנו לדעתם של בעלי חיים בכל המסכת.

אנחנו מתחילים את החטיבה האחרונה של פרק חמישי שעוסקת בשאלה מה הם מושאי הנזק של בור. החטיבה מחולקת לשלושה חלקים: פטור כלים, פטור שור פיקח, והלימוד של כלל בעלי החיים משור וחמור. בחלק השלישי לא נתעסק.

הגמרא דנה בחיוב השמירה בבור של שני שותפים. חלוקת החיובים בין כמה אנשים תאפשר לנו להגדיר באופן טוב יותר מתי חלה על האדם חובת שמירה על הבור, וממילא מי מהשותפים הוא המחויב בנזקי הבור.

עד כה דיברנו על שותפות בבור מצד העמקת הבור והגדלת כוח הנזק שבו. הסוגיה שלנו עוסקת בדין המשלים של הרחבת הבור ועשייתו לפוטנציאל נזק כלפי יותר ניזקים.