עד כה עסקנו במערכת היחסים בין המעסיק לפועל סביב העבודה. בסוגיה זאת נעסוק בזכויותיו של הפועל במלאכה עצמה, ובמרכז, זכותו של הפועל לאכול בפירות. להלכה זאת הרבה פרטים אשר לא נלמד לאשורם במסגרת לימודנו זה, אלא נתמקד בעקרונות של דין זה ובפרט בטעם הדין ואופיו ובשאלה מיהו הפועל אשר מוקנות לו הזכויות הללו.
קטגוריה: שכירות פועלים
שבועת שכיר היא אחת משבועת המשנה, דהיינו שבועות שתיקנו חכמים ומופיעות כבר במשנה. בהקשר שלנו לא נתייחס לשבועה זו כחלק מדיני טוען ונטען ושבועות, ונתמקד בהבנת גדריה הנוגעים לדיני פועלים.
סוגיה זאת תפתח את חטיבת הסוגיות העוסקות בתשלום לפועלים. נתחיל בעיסוק בחובה לשלם את שכר הפועל בזמן, בכך שנדון ביחס בין שתי הפרשיות השונות שבמקרא, נסווג את הלנת שכר כדין איסורי או דין ממוני.
עד כה עסקנו בשכר הפועל וביכולתו לחזור בו מהחוזה. בסוגיה זאת ניגע בנושא של האחריות שלו להצלחת המלאכה בין ברובד האידילי ובין ברובד הבדיעבדי. מקרי הבוחן יהיו מצב בו הפועל עשה מלאכה גרועה, ומצב בו הוא עשה מלאכה אחרת מזו שהתבקש לעשות.
ראינו שישנם כל מיני מקרים בהם הפועלים והמעסיק יכולים להפסיק את העבודה באמצעה. בסוגיה זאת נמשיך לעסוק בשומת שכר התשלום וממה נובע שכרו של הפועל, דרך שומת התשלום לפועל על חלק מהעבודה.
בסוגיה זאת נחקור את שומת שכרו של פועל דרך הדינים השונים במידה והפועלים נשכרו על ידי שליח, והוא שינה מהסכום אותו אמר המעסיק.
בסוגיה זאת נשתמש בשאלה האם הפועל יכול להרוויח לעצמו, כאבן בוחן לשאלת מעמדו של הפועל, ושיעבודו למעסיק שלו.
בסוגיות הקודמות התחלנו לראות את דיני החזרה של הפועלים והמעסיק במידה ואחד מהם רוצה למשוך את ידו מההסכם, ומה הם החיובים העולים מהחוזה. בסוגיה זאת נשלים את העניין ונעסוק בשאלה כיצד שינוי במציאות משפיע על החוזה.
בסוגיה זאת נעסוק בסוג מיוחד של מלאכות בהן המעסיק עלול להפסיד אם המלאכה לא תתבצע בזמנה. המשנה אומרת שבסוג מלאכות אלו יש דין שונה מהדין הרגיל במידה והפועלים רוצים לחזור בהם.
בעסקאות ישנו מעשה קניין החותם את העסקה ומחייב את שני הצדדים בתנאיה. בסוגיה זאת נעסוק בשאלה מהו מעשה הקניין בפועלים, באם הוא קיים, ומה ההשלכות שלו על המעסיק והפועלים.