בסוגיה זאת נשלים את הצורך של השומר לחסר את הפיקדון, ונעסוק בשאלה מה הפיקדון אותו השומר צריך לחסר.
קטגוריה: עיון
האמוראים מעלים שלוש אפשרויות להסביר כיצד שומר שהשתמש בפיקדון לצורכו חייב: גזלת הפיקדון, שליחות יד ושאלה שלא מדעת. בפרק זה נאפיין את חיובו של השולח יד, כשבסוגיה זאת נעסוק בעיקר בהשוואה בינו לבין גזלן.
בהמשך לעיסוקנו באנשים שהחפץ אצלם על אף שהם לא שומרים מקצועיים, נדון בדינו של שומר אבידה. סוגיית שומר אבידה מתחלקת לשני מוקדים שוודאי משפיעים אחד על השני: המוקד הראשון הוא מה הזכויות שיש לשומר האבידה באבידה, והמוקד השני הוא חובותיו של השומר כלפי אותה האבידה.
לאחר שביססנו בסוגיה הקודמת את ההגדרות של שומר שכר שומר חינם ושוכר, נבחן בסוגיה זאת את דינו של שואל לאחר ימי ההשאלה.
לאחר שעסקנו בפרק הקודם בשמירה הנדרשת מאנשים שהם שומרים במקצועם, בפרק זה נעבור לדון ברמת השמירה על חפץ שנמצא אצל האדם שלא בתורת שמירה. נפתח בדינם של שוכר ואומן, שבאמצעות סיווגם נוכל לאפיין את שומר חינם שומר שכר.
עד כה עסקנו בהגדרת מערכת המחויבויות שיש לכל שומר. בסוגיה זאת ניווכח שרמת המחויבות הללו אינן מוכרחות, ויש לשומר והמפקיד את הזכות לחרוג ממודל השמירה שהתורה הציבה להם. השאלות המרכזיות שצריך לשאול הן עד כמה היד של השומר והמפקיד באמת חופשית בקביעת ההסכם ביניהם? כיצד ניתן לבנות מערכת חיובים חדשה ואיך היא עובדת?
בסוגיה זאת נדון במחלוקת התנאים לגבי חיובו של השומר למכור את הפיקדון במידה והוא נפסד. הלכה זאת נוגעת ביסוד חיובו של השומר, האם הוא כלפי הפיקדון או שהוא כלפי המפקיד.
בסוגיה זאת נשלים את מחלוקת אביי ורבא בכך שנדון בחידושו של רבא בדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס. אולם לפני שניכנס לחידוש נסקור את עצם הדין כפי שהוא מופיע במקורו.
בסוגיה זאת נשלים את מחלוקת אביי ורבא שראינו לגבי שומר שמסר לשומר, ונדון בשעת ההתחייבות של השומר בפשיעה. עיקר עיסוקנו בסוגיה זאת יהיה בחידושו של אביי ובתגובתו של רבא אליה. רוב ההתייחסות של הראשונים והאחרונים בסוגיה נובע מחידושו של רבא בדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס בו נתעסק בסוגיה הבאה.
לאחר שדנו ברמת השמירה המוטלת על השומר, בסוגיה זאת נעסוק ביכולתו של השומר להעביר את רמת השמירה הזאת לאדם אחר.