הגמרא מביאה מחלוקת בין סומכוס לחכמים בעניין צרורות. בסוגיה זאת נברר את המקרים בהם נחלקו התנאים ומה הסברה לכל צד כדי לעמוד על יסודות הדין של צרורות.
קטגוריה: הלכות נזקי ממון
סוגיה זו משלימה את סוגיות הגדרת קרן ובודקת מה היחס בין האבות השונים, והאם הגדרותיהם תלויות בקשר ניגודי.
חרש שוטה וקטן הן דמויות חסרות דעת ועל כן לא חייבות בדיני נזקים. המשנה פוטרת אותם, אבל המשנה לא מסיימת כאן ואומרת שמעמידים להם אפוטרופוס. צריך לחקור מהו תפקידו של האפוטרופוס במקרה זה.
רקע בסוגיה זאת נדון סביב נזקיו של שור הפקר, ובכך נמשיך להעמיק ביחס שיש בין השור המזיק לבעליו. מקורות א. המשנה בדף ט: דף
סוגיה זאת מעט גולשת מדיני נזקי ממון, ופותחת צוהר להתייחסות ההלכתית לגויים. העיסוק שלנו יתמקד בעיקר בהבנת היחס בין גוי לבין הקדש בדיני נזקי ממון.
סוגיה זאת היא הפותחת את החטיבה האחרונה של הפרק שעוסקת ביישויות משפטיות מיוחדות. העיסוק בישויות אלו יעזור לנו לאפיין את נזקי קרן ואת הפטור בו ביחס לנזקים האחרים.
בסוגיה זאת נסכם את דיני התשלום של שור תם, בכך שנשווה את התפיסה העולה מפסוקי התורה, לתפיסות התנאים אותן ראינו במהלך הלימוד.
בסוגיה זאת אנחנו מסיימים את העיסוק בדין גופו, בכך שנחקור מה קורה ברגע הנזק לפי רבי ישמעאל ולפי רבי עקיבא בעיקר מצד חיוב השמירה וחובת התשלומים במידה והשור מזיק שוב.
הזיקה שיש לשור התם לניזק יוצרת שיעבוד. בסוגיה זאת נברר את דיני השיעבוד על ידי השוואתם לדיני שיעבוד של בעל חוב.
בסוגיה זאת נעסוק בדין תשלומי נזק של שור תם מגופו. נחלקו התנאים בהסבר הדין, האם השור משועבד לתשלום או שהניזק ממש נהיה שותף בשור המזיק. מחלוקת תנאים זאת הינה הבסיס לדין תשלום שור תם מגופו, ויסודית להבנת תשלומי הנזק של שור תם.