בסוגיה זאת נעסוק בשאלה האם מקבל השדה חייב לעבוד בקרקע או שהוא רק חייב לשלם. כמובן שבמקרה זה יש לחלק בין סוגי העסקאות השונים ולהבין האם הדברים נובעים מאותו הבסיס. כבדרך אגב ניגע גם בשיטת התנאים שדורשת לשון הדיוט.
כל התורה יחד
בסוגיה זאת נחקור את היד החופשית שיש למקבל השדה לשנות מההסכם הקיים ולזרוע סוג תבואה אחר. שאלה זאת תהווה פתח לבחינת היחסים שיש בין בעל השדה למקבל, והבנת מעמדו של המקבל. במסגרת הסוגיה נעסוק רק בשאלת היכולת לכתחילה, ולא ניכנס לשאלה מה דינו של המקבל אם עבר על דברי בעל הבית.
בסוגיה זאת נמשיך לעסוק בעילות להפחתה בדמי העסקה, כשהגורם להפחתה הוא איבוד השדה אחת ממעלותיה המיוחדות. השאלה המרכזית בסוגיה היא מתי אנחנו מתייחסים לדבר שנאמר בעסקה כמציין מקום ומתי כתנאי.
בסוגיה זאת נחקור את יכולתו של מקבל הקרקע לשלם לבעלים פחות ממה שסוכם עקב טענת אונס. ראשית נעסוק בהיקף הדין ובגדריו, ולאחר מכן נברר מקרים בהם משתמשים באותו העיקרון על אף שהגדרים לא מתקיימים, ומקרים בהם על אף שהגדרים מתקיימים הדין אינו חל.
בסוגיה זאת נתייחס לשאלה מדוע המנהג של מקום מסוים משפיע על תנאי השכירות. סוגיית מנהגים הכללית היא רחבה מאוד ונצטמצם לשאלה הספציפית לגבי הסכמי קבלת הקרקע למינהם.
המשניות בפרק תשיעי עוסקות באופן די מעורבב בדיניהם של שוכר חוכר ואריס. בסוגיה זאת נעמוד על ההגדרות השונות ועל ההבדלים ביניהם.
כאשר גזלן גוזל חפץ ומשיב אותו לבעלים הוא נפטר מחיוב האונסים שהיה לו כלפי הגזילה. מסתבר שגם לשומר ששלח יד יש דרך בה הוא יכול להיפטר מחיוב האונסים שלו. בסוגיה זאת נחקור האם כדי להיפטר מחיוב האונסים שלו השומר צריך להחזיר את החפץ לבעלים או שיש דרך ביניים בה הוא יכול לחזור לחיובו הראשוני. סוגיה זאת מחייבת אותנו לגעת גם בדיני השבת גזלה, אלא שנשתדל לראות אותם רק כדי להבין את דינו של השומר.
בסוגיה זאת נדון בחיובו של השואל שלא מדעת הבעלים. על מנת לברר את המציאות של שואל שלא מדעת, ואת הדין במקרה הזה נשווה אותו לדינו של השולח יד בעזרת הראשונים שניסו להסביר כיצד ניתן להוכיח מחיובו של רב את הרועה ששם את מקלו ותרמילו על בהמת הפיקדון לדיני שליחות יד.
במשנה ובגמרא מוזכר שכדי שהשומר יתחייב הוא צריך לעשות מעשה קניין בפיקדון. לאחר שעסקנו בעצמו של דין שליחות יד, בסוגיה זאת ניגע במעשה הקניין המחייב את השומר כשולח יד, ונשווה בינו לבין מעשה קניין רגיל של גזלן.
בסוגיה זאת נשלים את הצורך של השומר לחסר את הפיקדון, ונעסוק בשאלה מה הפיקדון אותו השומר צריך לחסר.