ספר בראשית סוקר את הבחירה בעם ישראל. הוא מתחיל בשלושה ניסיונות לקיום דת אוניברסלית. הניסיון הראשון הוא בדתם של אדם וחווה בזמן שהותם בגן עדן, דת היחידים. אך הם נכשלים ואוכלים מפרי עץ הדעת ומגורשים מגן עדן. הניסיון השני הוא בדת לאדם וחווה לאחר גירושם מגן עדן. ניסיון זה מביא על העולם מבול. הניסיון האחרון הוא דת בה כל האנשים שווים המוביל לסיפור מגדל בבל ולתפוצת העולם.
אחרי הנסיונות הללו הקב"ה עובר למודל שונה ובוחר במשפחה – משפחתו של אברהם אבינו. הבחירה באברהם מתבטאת בציווי ללכת אל המקום אותו יראה לו ה-ל. מתוך משפחתו של אברהם, יצחק נבחר להמשיך את הדרך אותה התחיל אביו, וגם אותו המשיך רק בנו יעקב. את יעקב כבר המשיכו כל בניו, ומהם נוצר עם ישראל.
במבט ראשוני, ואולי גם נראה ככה מתפיסתן של הדמויות המופיעות בסיפור, סיפור הבחירה בבן אחד מלווה בדחיית יתר הבנים שלא זכו להיות ממשיכי דרכו של אברהם. הטוב מבין הבנים נבחר, והשאר מגורשים. הסיפור המדגיש זאת בצורה החזקה ביותר הוא סיפורם של יצחק וישמעאל, עליו קראנו בפרשה האחרונה. יצחק נבחר, בעוד ישמעאל מגורש למדבר.
גישה זאת קשה עקב שני הטיעונים אותה היא מעלה. לא מובן כיצד אבא יכול לדחות את בניו ולגרש אותם. כמו כן, הבחירה באבות לא קשורה לדמותם. אברהם נבחר על ידי ה-ל בלי שמופיע עליו אף סיפור לפני כן שיכול להוות סיבה טובה לבחירתו[1]. דומה, הבחירה ביצחק ויעקב כממשיכים של שושלת אברהם נקבעה לפני לידתם. עובדה זאת מנוגדת לטיעון כי הבן נדחה עקב היותו רשע.
אם כן, צריך להבין מה הסיפור הגלום בגירוש הבנים הדחויים? אם לא מעשיהם הרעים גרמו להם להידחות, מדוע הם גורשו וסולקו מהמשפחה? מי שנדרש לשאלות הללו הוא הרב זקס. הרב[2] מדייק מהפסוקים בעזרת המדרשים ומראה כי ישנו סיפור נוסף שמתחבא מתחת לפני השטח. סיפור זה מוסתר בפסוקים, אך המסר שלו חד ויציב.
התורה אומרת שכאשר אליעזר מגיע לפגוש את יצחק הוא מגיע מבאר לחי ראי[3], מקום שההקשר האחרון בו התורה מזכירה אותו הוא בריחתה של הגר[4]. ואכן המדרש המובא ברש"י[5] עושה את הקישור בין שני המאורעות ומספר שיצחק הלך להביא את הגר ולהחזיר אותה לאברהם אביו. כיוון זה נמשך במדרשים[6] המזהים את קטורה, האישה שאברהם נושא אחר מות שרה, עם הגר. ולבסוף לאחר מות אברהם יצחק הולך להתיישב באותו המדבר אליו הגר ברחה, וגם כאן המדרש[7] מקשר בין הדברים ומספר שיצחק הולך לשבת עם הגר אלמנת אביו.
סיפור הרקע אותו המדרשים מעלים, מאפשר פרשנות חדשה לכל סיפור דחייתו של ישמעאל. גירושו של ישמעאל לא נבע מחוסר היותו הבן הנבחר, אלא ממערכת יחסים רעועה בין שרה להגר. על כן, לאחר מות שרה, כשכבר אין סיבה להרחיק את הגר וישמעאל, אותו יצחק שכן נבחר, הוא הפועל להחזיר אותם חזרה למשפחת אברהם.
פרשנות זאת מעוגנת במקרא. אברהם מרחם על ישמעאל בנו וממאן בפני הקב"ה על ההבטחה לבן נוסף. ישמעאל חוזר חזרה לקבור את אביו. ישמעאל מתברך כמה פעמים להיות גוי גדול, ובעצם כך להיות כן חלק מהמשך זרעו של אברהם, שהובטח לו להיות אב המון גויים. אברהם ו-לוהים אוהבים את ישמעאל וגם ממנו מצפים לגדולות.
[1] עניין זה נדון בשיעור סיבת הבחירה
[2] לא בשם ה-ל פרק ו עמודים 109-126
[3] ספר בראשית פרק כד פסוק סב
[4] ספר בראשית פרק טז פסוק יד
[6] רש"י ספר בראשית פרק כד פסוק סב ד"ה מבוא באר לחי ראי
[7] למשל בראשית רבה פרשה סא אות א
[5] מדרש אגדה בובר בראשית פרק כה אות יא
