החטיבה הפותחת את ספר במדבר, ובפרט פרשת במדבר עצמה עוסקת הרבה בלווים. פרק א מזכיר אגב מפקד כל בני ישראל כי הלווים לא התפקדו כחלק מעם ישראל, ויש למנות אותם בנפרד כי יש להם תפקיד בעבודת המקדש. בפרק ג מתבצעת החלפת הבכורות בלווים. בפרק ד מבוצע מפקד הלווים על מנת לחלק את עבודתם. לבסוף בפרק ח מתבצעת בפועל הכתרתם של הלווים.
אולם מי שיעיין בפרשיות אלו ימצא חוסר סדר גדול ומספר לא מבוטל של כפילויות. כך למשל בפרק א מוזכר פעמים כי מקום חנייתם של הלווים הוא מסביב למשכן. ובתוך המנין שמטרתו הוא החלפת הבכורות בלווים מבוצעת חלוקת עבודת המשכן בין משפחות בני לוי, למרות שהחלוקה נעשית בפרק הבא. לרוב הבעיות הללו הפרשנים מציעים פתרונות נקודתיים שמסבירים למה צריך לומר דבר מה פעמיים, או למה הפרשייה מסודרת כך. מטרתנו בשיעור זה היא להציע גישה כללית על מנת לפתור בעיות אלו.
אחת הבעיות שהעסיקו את הפרשנים מופיעה כבר בפרק א. משה מונה את עם ישראל לשבטיו, ובסוף המניין מצוין כי הוא לא מנה את שבט לוי. לאחר מכן, ה' מצווה את משה לא לפקוד את שבט לוי. הפרשנים תמהים על הסדר. אם משה כבר לא ספר את שבט לוי למה הקב"ה צריך לצוות אותו את זה? אך גם השאלה ההפוכה צריכה להישאל, כיצד משה ידע שלא לספור את שבט לוי אם הוא עוד לא צווה על כך?
ישנם שני כיוונים פרשניים לפתרון בעיה זאת. הכיוון האחד, אותו מוביל הרשב"ם[1] אומר שה' ציווה את משה לא למנות את הלווים עוד לפני מפקד העם, אך כיוון שבציווי זה יש גם עניין אחר, הוא הוצא ממקומו ועבר לסוף הפרשייה. הרמב"ן מוביל כיוון אחר. הכיוון של הרמב"ן[2] מניח כי ישנה סיבה בגינה משה לא סופר את הלווים או לפחות מתעכב עם מניין זה. רק לאחר מכן ה' מסכים עם מעשהו של משה או מצווה אותו שלא יספור את הלווים.
הכיוון של הרמב"ן לפיו משה יודע מעצמו כי לא צריך למנות את הלווים, או שמתעכב עם מניין זה מצריך סיבה. למה משה לא סופר את הלווים מעצמו? התשובה שהרמב"ן[3] מציע לשאלה זאת היא שה' אומר שהמפקד יערך על ידי נשיאי השבטים, ולשבט לוי אין נשיא. הנצי"ב[4] מציע תשובה אחרת לפיה מטרת המפקד היא לחלק את עם ישראל לגדודים לקראת הכניסה לארץ ישראל וכיבושה, ובשבט לוי לא היו מספיק לוחמים כדי שיהיה אפשר להתייחס אליהם כגדוד, לכן הם לא נספרו.
אך ישנה תשובה אפשרית אחרת. על מנת להבין אותה נעלה בעיה נוספת בפשט המקרא אליה התייחסו הפרשנים. המפקד שנערך בפרק זה נעשה כמה חודשים לאחר שנערך מפקד נוסף המתואר בספר שמות, אז הביאו כל איש מישראל מחצית השקל תרומה לאדני המשכן. הבעיה היא שעל אף הפרש הזמנים, מספר בני ישראל בשני המפקדים זהה[5].
האפשרות הסטטיסטית שבשני המפקדים יצא סכום זהה של אנשים שואפת לאפס, ולכן הפרשנים הציעו כמה פתרונות לשאלה איך במהלך כמה חודשים לא חצה אף אחד את גיל עשרים או נפטר. אך האפשרות הפשוטה ביותר היא ששני המפקדים השתמשו פשוט באותו בסיס נתונים. בספר שמות נעשה המבצע המורכב בו נלקח מכלל האנשים סכום כסף על מנת למנות אותם. כאשר עלה צורך כמה חודשים אחר כך למנות את העם לפי שבטים, במקום להרים שוב מבצע גבייה השתמשו במספרים שהיו כבר קיימים במערכת.
אם מקבלים את התשובה הזאת, עולה כי הלווים לא נספרו כבר במפקד שנערך בספר שמות. מדוע כבר בשלב זה נבדלו הלווים משאר העם[6]? המדרש[7] אומר כי בפיקודי המשכן ישנה כפרה על חטא העגל. אך שבט לוי לא חטאו בחטא זה, ועל כן, אפשר להציע כי הם לא נצטוו להביא מחצית השקל ככפרה. כיוון שמלכתחילה שבט לוי לא נמנה הוא גם לא מופיע במפקד של תחילת ספר במדבר.
לפי דברינו משה לא מונה את שבט לוי כי הם לא חטאו בחטא העגל. כך שהציווי ה-לוהי שמגיע לאחר מכן לפיו אין למנות את הלווים כי יש להם תפקיד בעבודת הקודש אולי מורה על כך שעבודת הקודש ניתנת ללווים כי הם לא חטאו בחטא העגל.
ניתן לעמוד על היגיון מסוים שיש בין הדברים. בחטא העגל עם ישראל לקח דבר גשמי ואמר שהוא ה-לוה או הגשמה מסוימת של ה-לוה[8]. ישנה סכנה לא מבוטלת שכאשר יבנה המשכן, מקום שיש לו קדושה, כפי שעם ישראל נכשלו בעגל והפכו אותו לעיקר כך הם יהפכו את המשכן לעיקר. על כן, הקב"ה ממנה לעובדי המשכן את הלווים, אשר לא נכשלו בחטא העגל, והסכנה כי יהפכו את המשכן למקור הקדושה נמוכה יותר.
כיוון שהיגיון זה הוא אפשרי ולא מחויב הקב"ה מצווה עליו באופן מפורש. הלווים לא נמנים בתוך עם ישראל כי תפקידם בעם הוא לא מלחמה אלא עבודת הקודש. הלווים מקבלים להיות מי שמפרקים ומרכיבים את המשכן וגם נושאים אותו בדרך. עקב תפקיד זה הגיוני ונוח לתת ללווים מגורים מסביב למשכן. אך כפי שציינו בהתחלה, ה' מזכיר את חניית הלווים מסביב למשכן פעמיים.
פיתרון אפשרי לבעיה זאת הוא לומר כי מעבר לנוחות שיש בכך שהלווים יהיו קרובים לעבודתם, יש למיקום חנייתם של הלווים תפקיד נוסף. הם מהווים חוצץ בין עם ישראל לבין המשכן. הצורך בחציצה זאת הוא שלגבי המשכן נאמר "והזר הקרב יומת", על כן, כדי שלא יהיה "קצף על עדת בני ישראל" הלווים שומרים על המשכן.
יוצא כי מעבר לתפקידם של הלווים בשירות המשכן, ללווים ישנו תפקיד נוסף והוא בשמירה על העם מפני המשכן. אם את התפקיד של שירות המשכן הם קיבלו כי הם לא חטאו בחטא העגל כך שסיכוים להפוך את המשכן ל-לוהות הוא נמוך, אפשר להציע שאת תפקידם לשמור על עם ישראל הם קיבלו כיוון שהם נחלצו לעזרתו של משה בהריגת החוטאים.
תכונות הנפש המאפשרות לאדם לא לחטוא שונות מאלו הנדרשות ממנו כדי לעמוד בפני חבריו ולמנוע אותם מלחטוא. הוכחתם של הלווים כי הם מוכנים לעמוד מול מי שיידרש התקבלה בכך שהם הרגו את עובדי העגל.
נציין כהערת אגב חשובה, שהקב"ה רצה לכלות את עם ישראל בעקבות חטא העגל. עם ישראל מונה באותה תקופה יותר משש מאות אלף איש, והלווים הורגים בעקבות חטא העגל שלושת אלפים איש. קשה לומר שהקב"ה רצה לכלות את כל עם ישראל עקב פעולה שעשו פחות מחצי אחוז מהעם, כך שנראה שהלווים ניסו להציל את מי שהיו יכולים, ורק מי שלא הצליחו ללמד עליו זכות נהרג.
אם נסכם את דברינו עד כה ללווים יש תפקיד כפול. מצד אחד הם לא חטאו בעגל ובכך הוכיחו כי הם מסוגלים להחזיק את המורכבות של דבר קדוש שקדושתו נובעת מה-ל, ולכן הם קיבלו לעבוד במשכן. ומצד שני הם הראו יכולת לעמוד על האמת גם אל מול יתר העם, מה שהקנה להם תפקיד בשמירה על עם ישראל מהמשכן. הצעה פרשנית זאת יכולה לעזור להסביר הרבה מהבעיות איתם הפרשנים מתמודדים בפרשיות הלווים.
אך גם אם כנים דברינו ואכן יש שני תפקידים ללווים, צריך להבין את הדרך בה הדברים כתובים בתורה. מדוע התורה לא אומרת באופן מפורש כי ללוויים יש שני תפקידים? מדוע היא מערבבת בין הפרשיות הקשורות לתפקיד אחד לבין פרשיות הקשורות לתפקיד האחר?
נראה להציע כי התורה מקבעת בכך את האמירה כי העובדה שהלווים השיגו מעלה מסוימת לא יכולה לעמוד בפני עצמה, חייבת להיות לה השפעה על יתר העם. לא מספיק שהלווים יצליחו להבין מושכלות גבוהות ועקב כך לא לחטוא בעגל. הם אמורים להשתמש ביכולות שלהם להשפיע על יתר עם ישראל.
[1] רשב"ם במדבר פרק א פסוק מז ד"ה והלוים
[2] רמב"ן במדבר פרק א פסוק מז ד"ה והלוים
[3] כך גם מופיע בספורנו במדבר פרק א פסוק מז ד"ה לא התפקדו
[4] העמק דבר במדבר פרק א פסוק מז ד"ה והלוים
[5] ראה למשל רש"י שמות פרק ל פסוק טז ד"ה ונתת אתו
[6] שאלה זאת גורמת לשד"ל (במדבר פרק א פסוק מו ד"ה ויהיו) לדחות את ההצעה כי ישנו מפקד אחד
[8] ראה שיעורנו עגל מסכה שם אנחנו דנים בהרחבה בשאלה מה היה החטא שבחטא העגל
