בסוגיה זאת נעסוק בסיפורו של רב יוסף ובתקנה אותה הוא תיקן בעקבותיו. הנידון בראשונים הוא ביחס שיש בין אחריותו של המזיק לאחריותו של הניזק, וכן בזכות למניעת הנזק. אנחנו נשתמש בסוגיה הזאת כדי לסכם את פטור שן ורגל ברשות הרבים.
קטגוריה: עיון
בסוגיה זאת נשלים את דעת התוספות בשאלה האם כדי שיתקיים פטור שן ורגל ברשות הרבים צריך שהאכילה תהיה בחצר הניזק או שהלקיחה תהיה מחצר הניזק.
לאחר שעסקנו בשאלה מתי הבהמה נמצאת ברשות הרבים ונכללת בפטור, ומתי היא לא נמצאת ברשות הרבים או לא נכללת בפטור, יש לעסוק בשאלה לגבי מהי הפעולה שצריכה להעשות ברשות הרבים כדי להיפטר.
על מנת להשלים את המקרים בהם חייבים על אכילה ברשות הרבים, נעסוק בסוגיה זאת בדין של בהמה מחזרת.
בסוגיה זאת נעסוק במקרים בהם הבהמה אוכלת ברשות הרבים ובכל זאת חייבת. הדיון במקרים הללו יעזור לנו לאפיין את רשות הרבים עליה פטורים מנזקי שן ורגל, ולחלופין את הפעולה אותה הבהמה צריכה לעשות כדי להיכלל בפטור.
צמצום חיוב נזקי שן ורגל רק לרשות הניזק, מחייב להגדיר את רשות הניזק ורשות הרבים לעניין נזקים. בסוגיה זאת נחקור את ההתייחסות לרשויות השונות בדיני נזיקים, ונגדיר מה הוא שדה אחר על פי הטעמים השונים שראינו לפטור.
כפתיחה לעיסוק בדיני רשויות לענייני נזקים, בסוגיה זאת נעמוד על ההלכה העיקרית בה נעסוק תוך כדי הלימוד והיא פטור שן ורגל ברשות הרבים. המקור של הלכה זאת הוא כבר בתורה, ואנחנו ננסה להתחקות אחרי הטעמים השונים שנתנו לה במטרה לתת כיוון לכלל הלימוד בפרק זה.
יש שלוש רשויות לענייני נזקים. רשות הניזק, רשות המזיק ורשות הרבים. עיקר העיסוק שלנו בפרק זה יהיה סביב שן ורגל ברשות הרבים. אולם נפתח את הפרק דווקא בדיני קרן ברשות הרבים וברשות הניזק. הדיון נסוב סביב מחלוקת רבי טרפון וחכמים בשאלת הקל וחומר שיש משן ורגל לקרן. על אף העיסוק הנרחב בסוגיה זאת בדרכי דרשת קל וחומר נעסוק בסברות התנאים לעניין נזקים.
במקרים בהם לא משלמים על תשלומי נזק על נזקי שן, משלמים תשלומים על ההנאה. התשלום הזה הוא חדש וצריך לשאול לגביו שתי שאלות: כמה משלם? ומהיכן משלם? העיסוק בשאלות אלו יעזור לנו לאפיין את תשלומי ההנאה.
הגמרא מתייחסת לשני אלמנטים ביחס לשן ולפעולת האכילה: ההנאה שבנזק, הכילוי שבנזק. הגדרת המושגים תאפשר לנו להגדיר את האב שן ולהבין מה המחייב המיוחד שיש בנזקי שן.