קטגוריה: הלכות שומרים

בסוגיה זאת נשלים את מחלוקת אביי ורבא שראינו לגבי שומר שמסר לשומר, ונדון בשעת ההתחייבות של השומר בפשיעה. עיקר עיסוקנו בסוגיה זאת יהיה בחידושו של אביי ובתגובתו של רבא אליה. רוב ההתייחסות של הראשונים והאחרונים בסוגיה נובע מחידושו של רבא בדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס בו נתעסק בסוגיה הבאה.

לאחר שדנו ברמת השמירה המוטלת על השומר, בסוגיה זאת נעסוק ביכולתו של השומר להעביר את רמת השמירה הזאת לאדם אחר.

התחייבותם של השומרים כלפי הבעלים של החפץ די ברור. שומר חינם יכול להיפטר בשבועה אלא אם כן פשע. שומר שכר חייב על גניבה ואבידה ונשבע כשהוא אנוס. שואל יכול להיפטר בשבועה רק במידה והבהמה מתה מחמת המלאכה ובשאר המקרים הוא משלם. בסוגיה זאת ננסה לעמוד על היסודות שיש בחיובים השונים, האם הם נובעים מרמת שמירה אליה השומר מתחייב או שהשומר מתחייב לשלם במקרים מסוימים בלא תלות ברמת השמירה בה הוא חייב.

בסוגיה זאת נדון בשאלה כיצד המלאכה עליה מסכמים השואל והמשאיל משפיעה על חיוביו של השואל, ובסיבות לכך.

סוגיית פשיעה בבעלים נסובה סביב שני מוקדים. המוקד האחד הוא הבנת הפטור של שמירה בבעלים ומדוע שהוא יחול גם במקרה של פשיעה. המוקד השני נסוב סביב הגדרת איפיון החיוב של פשיעה.

בסוגיה זאת נעסוק בשאלה האם שליח ועבד יכולים לשמש בעלים ולפטור את השואל במידה והם נשאלים יחד עם הבהמה. גם בסוגיה זאת נגלוש מעט להגדרת שליחות ויחס שבין העבד לאדון, אבל הנושא המרכזי הוא הצורך הדווקאי בבעלים על מנת לפטור את השואל.

לנכסים ששייכים לאישה נשואה יש מעמד מיוחד. על אף בעלות האישה על גוף הנכסים, יכולת השימוש בהם נתונה לבעלה. בחינה של מקרה בו שואלים מהאישה מאפשר לנו לאפיין מה מגדיר בעלים, השם בטאבו, או יכולת השימוש.

בסוגיה זאת נתחיל רצף של שלוש סוגיות שבוחנות את דין בעליו עמו ביחסים שונים שיש בין השואל המשאיל המעסיק והפועל. הסוגיה עוסקת בשותפים ועל מנת לגעת ביסודות של פטור בעליו עמו שיש פה נעסוק גם ביחס שיש בין שותפים.

לאחר שבסוגיה הקודמת עסקנו בפטורו של השואל במתה מחמת מלאכה, בסוגיה זאת נעסוק בפטור השני שלו שאלה בבעלים. נושא זה הינו רחב מאוד, ובסוגיה זאת נסקור אותו על ידי מעבר על גדריו הבסיסיים, ועיון בסברות האפשריות לפטור.