בסוגיה זאת נדון בחיובו של השואל שלא מדעת הבעלים. על מנת לברר את המציאות של שואל שלא מדעת, ואת הדין במקרה הזה נשווה אותו לדינו של השולח יד בעזרת הראשונים שניסו להסביר כיצד ניתן להוכיח מחיובו של רב את הרועה ששם את מקלו ותרמילו על בהמת הפיקדון לדיני שליחות יד.
קטגוריה: הלכות שומרים
במשנה ובגמרא מוזכר שכדי שהשומר יתחייב הוא צריך לעשות מעשה קניין בפיקדון. לאחר שעסקנו בעצמו של דין שליחות יד, בסוגיה זאת ניגע במעשה הקניין המחייב את השומר כשולח יד, ונשווה בינו לבין מעשה קניין רגיל של גזלן.
בסוגיה זאת נשלים את הצורך של השומר לחסר את הפיקדון, ונעסוק בשאלה מה הפיקדון אותו השומר צריך לחסר.
האמוראים מעלים שלוש אפשרויות להסביר כיצד שומר שהשתמש בפיקדון לצורכו חייב: גזלת הפיקדון, שליחות יד ושאלה שלא מדעת. בפרק זה נאפיין את חיובו של השולח יד, כשבסוגיה זאת נעסוק בעיקר בהשוואה בינו לבין גזלן.
בהמשך לעיסוקנו באנשים שהחפץ אצלם על אף שהם לא שומרים מקצועיים, נדון בדינו של שומר אבידה. סוגיית שומר אבידה מתחלקת לשני מוקדים שוודאי משפיעים אחד על השני: המוקד הראשון הוא מה הזכויות שיש לשומר האבידה באבידה, והמוקד השני הוא חובותיו של השומר כלפי אותה האבידה.
לאחר שביססנו בסוגיה הקודמת את ההגדרות של שומר שכר שומר חינם ושוכר, נבחן בסוגיה זאת את דינו של שואל לאחר ימי ההשאלה.
לאחר שעסקנו בפרק הקודם בשמירה הנדרשת מאנשים שהם שומרים במקצועם, בפרק זה נעבור לדון ברמת השמירה על חפץ שנמצא אצל האדם שלא בתורת שמירה. נפתח בדינם של שוכר ואומן, שבאמצעות סיווגם נוכל לאפיין את שומר חינם שומר שכר.
עד כה עסקנו בהגדרת מערכת המחויבויות שיש לכל שומר. בסוגיה זאת ניווכח שרמת המחויבות הללו אינן מוכרחות, ויש לשומר והמפקיד את הזכות לחרוג ממודל השמירה שהתורה הציבה להם. השאלות המרכזיות שצריך לשאול הן עד כמה היד של השומר והמפקיד באמת חופשית בקביעת ההסכם ביניהם? כיצד ניתן לבנות מערכת חיובים חדשה ואיך היא עובדת?
בסוגיה זאת נדון במחלוקת התנאים לגבי חיובו של השומר למכור את הפיקדון במידה והוא נפסד. הלכה זאת נוגעת ביסוד חיובו של השומר, האם הוא כלפי הפיקדון או שהוא כלפי המפקיד.
בסוגיה זאת נשלים את מחלוקת אביי ורבא בכך שנדון בחידושו של רבא בדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס. אולם לפני שניכנס לחידוש נסקור את עצם הדין כפי שהוא מופיע במקורו.