בסוגיה זאת נעסוק במקרים בהם הבהמה אוכלת ברשות הרבים ובכל זאת חייבת. הדיון במקרים הללו יעזור לנו לאפיין את רשות הרבים עליה פטורים מנזקי שן ורגל, ולחלופין את הפעולה אותה הבהמה צריכה לעשות כדי להיכלל בפטור.
קטגוריה: הלכות נזקי ממון
צמצום חיוב נזקי שן ורגל רק לרשות הניזק, מחייב להגדיר את רשות הניזק ורשות הרבים לעניין נזקים. בסוגיה זאת נחקור את ההתייחסות לרשויות השונות בדיני נזיקים, ונגדיר מה הוא שדה אחר על פי הטעמים השונים שראינו לפטור.
כפתיחה לעיסוק בדיני רשויות לענייני נזקים, בסוגיה זאת נעמוד על ההלכה העיקרית בה נעסוק תוך כדי הלימוד והיא פטור שן ורגל ברשות הרבים. המקור של הלכה זאת הוא כבר בתורה, ואנחנו ננסה להתחקות אחרי הטעמים השונים שנתנו לה במטרה לתת כיוון לכלל הלימוד בפרק זה.
יש שלוש רשויות לענייני נזקים. רשות הניזק, רשות המזיק ורשות הרבים. עיקר העיסוק שלנו בפרק זה יהיה סביב שן ורגל ברשות הרבים. אולם נפתח את הפרק דווקא בדיני קרן ברשות הרבים וברשות הניזק. הדיון נסוב סביב מחלוקת רבי טרפון וחכמים בשאלת הקל וחומר שיש משן ורגל לקרן. על אף העיסוק הנרחב בסוגיה זאת בדרכי דרשת קל וחומר נעסוק בסברות התנאים לעניין נזקים.
במקרים בהם לא משלמים על תשלומי נזק על נזקי שן, משלמים תשלומים על ההנאה. התשלום הזה הוא חדש וצריך לשאול לגביו שתי שאלות: כמה משלם? ומהיכן משלם? העיסוק בשאלות אלו יעזור לנו לאפיין את תשלומי ההנאה.
הגמרא מתייחסת לשני אלמנטים ביחס לשן ולפעולת האכילה: ההנאה שבנזק, הכילוי שבנזק. הגדרת המושגים תאפשר לנו להגדיר את האב שן ולהבין מה המחייב המיוחד שיש בנזקי שן.
הסוגיה עוסקת בשאלה מהי הפעולה עליה חייבים משום שן. נבחן את השאלה הזאת משני כיוונים: מה נחשב דבר שנאכל, ומה נחשב שינוי בפעולת האכילה. תוך כדי הדיון נשלים עוד שתי נקודות בענייני נזק משונה בצרורות.
במהלך פשיטת ספקו השני של רבא לגבי העדאה לצרורות, הגמרא מביאה ברייתא לגבי תרנגול שהכניס את הראש שלו לאוויר כלי זכוכית. נשתמש במקרה הזה ובפסיקות הראשונים לגביו כדי לסכם את הדין של צרורות.
לאחר שהגדרנו את המקרים הנכללים תחת הדין של צרורות נעבור לעסוק בגדר התשלומים המיוחד שלהם. הגמרא מעלה שלושה ספקות בגדרי התשולם על צרורות: א. האם משלם מגופו או מעליה? ב. האם יש העדאה לצרורות? ג. האם יש שינוי לצרורות? העיסוק שלנו יהיה יותר סביב הספקות עצמם ופחות סביב השקלא והטריא של הגמרא בעקבות הספקות הללו.
בדין של צרורות יש שני נושאים אליהם צריך להזדקק: הגדר המציאותי של צרורות, ודיני התשלום על נזק צרורות. רבא מסתפק האם דריסת בהמה שגורמת לכלי להישבר במקום אחר נכלל במקרים של צרורות או לא. הראשונים דנים בספק זה בעיקר דרך שני מקרים, ובירור המקרים ופסיקת ההלכה בהם תעזור לנו לגדיר את המקרים שנכללים תחת הדין צרורות.