הדלקת אש היא פעולה שהאדם עושה ובכל זאת היא נכללת כחלק מנזקי ממונו של האדם ולא מנזקי האדם עצמו. הגמרא חוקרת בסוגיה הזאת את היחס בנזקי אש בין פעולת האדם לבין חובתו לשמירה על האש שהוא יצר.
קטגוריה: הלכות נזקי ממון
בנזקי אש יש פטור כאשר מושא השריפה אינו גלוי. פטור זה נתון במחלוקת בין רבי יהודה. בסוגיה זאת נעסוק בשאלה מתי הפטור חל ומה הסיבה שלו, ותוך כדי כך נחדד את ההבדל בין מדליק אש ברשותו למדליק שלו ברשותו.
ישנו צמד משניות העוסקות בפטור מחמת הרחקת האש ושמירה עליה. בסוגיה זאת ננסה להסביר את הפטור בכל אחד מהמקרים השונים ולאפיין את היחס בין שתי המשניות.
המאפיין של אש הוא כוח אחר מעורב בו. על כן כדי להגדיר את אב הנזקים אש ננתח את המושג.
הפטור היחיד שיש על נזקי אש הוא טמון. נראה מכך שחייבים בכל מקרה אחר על נזקי אש. בסוגיה זאת ננסה לעמוד על הסיבה בגינה התורה והמשנה האריכו לכתוב את מושאי הנזק השונים למרות זאת.
בסוגיה זאת נשלים את הנקודה אותה התחלנו לראות בדין מעמיד והיא חיובו של מי שאין לו זיקה משפטית לבהמה, ובכך נסגור את העיסוק שלנו בגורם החיוב של האדם במעשי הבהמה.
עד כה דנו בחיובם של מי שיש להם זיקה משפטית לבהמה. בסוגיה זאת נשלים את יסודות החיוב של הבעלים על ידי זה שנדון במקרה בו גורם הנזק הוא אדם שחסר זיקה משפטית לבהמה. במקרה הזה נצטרך לבחון כמובן גם את חיובו של הבעלים עצמם.
בסוגיה זאת אנו ממשיכים לעסוק בחיובם של מי שאינו הבעלים, וניישם את העקרונות שראינו בשומר ונעמיק בהן על ידי בחינת המדרג ביניהן לבין גזלן ושותף.
בסוגיה זאת נבחן את ההבנות השונות שראינו בחיובו של שומר בנזקי הבהמה על ידי יישומן בדין שומר שמסר לשומר.
בסוגיה זאת נפתח את היחידה השנייה של הפרק – חיוב נזקים המוטל על אנשים שאינם הבעלים. חיוב השמירה והנזק לכאורה מוטל על הבעלים. העיסוק בחיוב המוטל על אנשים אחרים יעזור לנו לאפיין את מהות חיובם של הבעלים. נפתח בסוגיה של שומר בה נצטרך לעסוק בשתי שאלות עיוניות מה מחייב את השומר בנזקי הבהמה, וכיצד הבעלים נפטר מחיובו.