בסוגיה זאת נעסוק בפטורו של בעל הבור במידה ונופל אליו שור פיקח. הדיון שלנו יסוב סביב טעם הפטור. בנוסף נשתמש בהלכה הזאת כצוהר להתכלות כללית על היחס שלנו לדעתם של בעלי חיים בכל המסכת.
קטגוריה: הלכות נזקי ממון
אנחנו מתחילים את החטיבה האחרונה של פרק חמישי שעוסקת בשאלה מה הם מושאי הנזק של בור. החטיבה מחולקת לשלושה חלקים: פטור כלים, פטור שור פיקח, והלימוד של כלל בעלי החיים משור וחמור. בחלק השלישי לא נתעסק.
על מנת להשלים את העיסוק במי שמתחייב בנזקי הבור, נעבור לדון בחיובו של מי שאינו בעלים על התקלה. סוגיה זאת עולה במהלך דיון לגבי המפקיר חרסיו בו התעסקנו לעיל.
הגמרא דנה בחיוב השמירה בבור של שני שותפים. חלוקת החיובים בין כמה אנשים תאפשר לנו להגדיר באופן טוב יותר מתי חלה על האדם חובת שמירה על הבור, וממילא מי מהשותפים הוא המחויב בנזקי הבור.
עד כה דיברנו על שותפות בבור מצד העמקת הבור והגדלת כוח הנזק שבו. הסוגיה שלנו עוסקת בדין המשלים של הרחבת הבור ועשייתו לפוטנציאל נזק כלפי יותר ניזקים.
ישנה מחלוקת בין רבי לחכמים בשאלת חיוב בור שנחפר על ידי שניים. הברייתא מתארת רק מקרה של השלמת הבור לשיעור ממית, ואין בה התייחסות לשאר המקרים. דרך חקירת המקרה של העמקת בור נמשיך לנתח את ההבדל שיש בין בור ממית לבור הורג.
המשנה אומרת שכדי להתחייב על מיתת שור בבור הוא צריך להיות בשיעור עשרה טפחים. יש לחקור לפי שיטת שמואל שמחייב על החבטה בנוסף להבל האם שיעור עשרה טפחים הוא שיעור של החבטה הממיתה או שיעור של ההבל הממית. במידה והשיעורים של הבל וחבטה כן שונים יש לשאול מה הדין במצב בו הבור הוא בשיעור לרק אחד מהדברים ולא לאחר, ובכך לאפיין את נזקי בור.
בסוגיה זאת נעסוק בחיובו של השופך מים ברשות הרבים. הגמרא מתייחסת לנזקי המים בשני הקשרים, האחד הוא מחלוקת רב ושמואל אותה ראינו בסוגיה הקודמת, והשני הוא היחס בין המשנה הזאת למשנה הקודמת שעוסקת גם היא בנזקי השופך מים.
העיסוק המרכזי של סוגיה זאת היא בדרך בה הבור מזיק. האמוראים נחלקו האם הוא מזיק בכך שהוא גורם לבהמה להיחבט או שהנזק שלו על ידי ההבל שלו. הבנת הדרך שבה הבור מזיק תעזור לנו להגדיר מהם תולדות הבור, ומה הנפילה המחייבת לבור.
התנאים דנו בשאלה מהו בור האמור בתורה. מחלוקת תנאים זאת מעלה את התפיסות השונות לחיוב על בור אותן נבחן לאורך כל הלימוד שלנו בפרק זה.