עד כה עסקנו בשכר הפועל וביכולתו לחזור בו מהחוזה. בסוגיה זאת ניגע בנושא של האחריות שלו להצלחת המלאכה בין ברובד האידילי ובין ברובד הבדיעבדי. מקרי הבוחן יהיו מצב בו הפועל עשה מלאכה גרועה, ומצב בו הוא עשה מלאכה אחרת מזו שהתבקש לעשות.
מחבר: levy1tomer@gmail.com
ראינו שישנם כל מיני מקרים בהם הפועלים והמעסיק יכולים להפסיק את העבודה באמצעה. בסוגיה זאת נמשיך לעסוק בשומת שכר התשלום וממה נובע שכרו של הפועל, דרך שומת התשלום לפועל על חלק מהעבודה.
בסוגיה זאת נחקור את שומת שכרו של פועל דרך הדינים השונים במידה והפועלים נשכרו על ידי שליח, והוא שינה מהסכום אותו אמר המעסיק.
בסוגיה זאת נשתמש בשאלה האם הפועל יכול להרוויח לעצמו, כאבן בוחן לשאלת מעמדו של הפועל, ושיעבודו למעסיק שלו.
צורת התשלום של פועל בטל עולה בכמה סוגיות בש"ס: תשלום לאדם שמטפל באבידה, תשלום לאדם שעושים עמו "עסקה", תשלום לכל אדם שמבקשים ממנו עזרה, ובהקשר שלנו, תשלום לפועלים כאשר הם לא עושים את מלאכתם. בסוגיה זאת נעמוד על השיטות השונות בהערכת גובה תשלום זה, ומתוך כך נאפיין את התפיסות האפשריות לגבי התשלום שמקבלים הפועלים.
בסוגיות הקודמות התחלנו לראות את דיני החזרה של הפועלים והמעסיק במידה ואחד מהם רוצה למשוך את ידו מההסכם, ומה הם החיובים העולים מהחוזה. בסוגיה זאת נשלים את העניין ונעסוק בשאלה כיצד שינוי במציאות משפיע על החוזה.
בסוגיה זאת נעסוק בסוג מיוחד של מלאכות בהן המעסיק עלול להפסיד אם המלאכה לא תתבצע בזמנה. המשנה אומרת שבסוג מלאכות אלו יש דין שונה מהדין הרגיל במידה והפועלים רוצים לחזור בהם.
בעסקאות ישנו מעשה קניין החותם את העסקה ומחייב את שני הצדדים בתנאיה. בסוגיה זאת נעסוק בשאלה מהו מעשה הקניין בפועלים, באם הוא קיים, ומה ההשלכות שלו על המעסיק והפועלים.
כמו בכל עסקה, גם בשכירות פועלים המנהג מחייב, אולם צריך לעמוד על השאלה האם המנהגים הקובעים את תנאי העסקת הפועלים זהים לשאר המנהגים.
החוכר פורע את חכירת הקרקע באמצעות פירות השדה החכורה. בסוגיה זאת נעמוד על יסוד זה ונראה את ההשלכות ההלכתיות של האפשרויות השונות להבינו.