בפרשה הקודמת[1], יצחק תכנן לברך את עשיו, בנו הבכור. רבקה, שמעה על כך והחליטה לשבש את התוכנית של יצחק. היא אמרה ליעקב להתחפש לעשיו ובכך להונות את יצחק העיוור. האונאה עבדה ויעקב אכן קיבל את הברכות. בעקבות גניבת הברכות התעורר זעם עצום מצד עשיו, שגמר בליבו להרוג את יעקב.
בעקבות האיום על חיי יעקב רבקה עושה שני דברים. ראשית, רבקה אומרת ליעקב לברוח לחרן שם הוא יפגוש את לבן אחיה. לאחר מכן, רבקה גורמת ליצחק לשלוח את יעקב למסע למציאת אישה בפדן ארם בבית לבן אחיה.
נמצא שכאשר יעקב עוזב את הארץ בפרשתנו ויוצא לעבר בית לבן דודו משני מניעים. המניע האחד, אשר הוא גם המניע הגלוי, הוא מציאת אישה. משימה זאת הוטלה על יעקב על ידי יצחק ושלחה אותו לבית לבן שבפדן ארם. אך ישנו מניע נוסף, נסתר. מניע זה הוא בריחה מפני עשיו שרוצה להרוג אותו. רבקה ציוותה את יעקב שיצא למסע הזה, ולשם כך היא שלחה אותו לחרן.
בדרכו[2] לבית לבן, יעקב עוצר ליד באר בה מתאספים רועים. יעקב שואל את הרועים אודות לבן, והם אומרים ליעקב שרחל בת לבן אמורה להגיע לבאר כדי להשקות את הצאן. כאשר יעקב פוגש את רחל הוא מחבק ומנשק אותה, והיא בתגובה קוראת לאביה שמקבל את יעקב בחיבוקים ונשיקות.
לאחר חודש בו יעקב גר בבית לבן, ועובד בשביל לבן, לבן שאול את יעקב מה הוא רוצה בשכר עבודתו. תשובתו של יעקב היא שהוא רוצה להתחתן עם רחל. לבן מסכים, אלא שברגע האמת, לבן מחליף בין בנותיו ומחתן את יעקב עם לאה האחות הגדולה, ולא עם רחל. לאחר שלבן מתחמק מטענותיו של יעקב, בעזרת הטיעון שלפי מנהג המקום האחות הגדולה צריכה להתחתן קודם, יעקב מסכים לעשות עבודה נוספת כדי להתחתן עם רחל, ובסוף גם מתחתן איתה.
הדרך בה האירועים התגלגלו גרמו לכך שליעקב יהיו שתי נשים, כך שלעם ישראל יש ארבע אימהות ורק שלושה אבות. חוסר ההתאמה הזה מעלה את השאלה מה היה התיכנון המקורי? מי הייתה אמורה להיות אישתו של יעקב, לאה או רחל? לאחר שנענה על השאלה הזאת מצטרך להבין מה גרם לתכנון להשתבש? ומה ההשלכות של השיבוש שנוצר?
מי האישה המיועדת ליעקב
על אף שאולי היינו רוצים לומר שהתיכנון המקורי היה שיעקב יתחתן עם רחל, ולבן ברמאותו קלקל את התוכנית, מהפסוקים עולה תמונה מורכבת יותר. קודם כל טיעונו של לבן כלפי יעקב הוא שעל פי מנהג המקום הבת הבכורה צריכה להתחתן קודם[3]. כלומר, אם יעקב היה מגיע ללבן ומבקש ממנו להתחתן, כפי שיצחק ציווה אותו, סביר להניח שלבן היה נותן ליעקב את לאה. הראיה החזקה ביותר לכך היא העובדה שזה מה שלבן עשה בפועל.
ניתן להציע ראיה נוספת לטענה כי התכנון המקורי היה שיעקב יתחתן עם לאה, המבוססת על קשר בין בני רבקה לבני לבן. לרבקה היו שני בנים, וללבן היו שתי בנות. המדרש[4] אומר ששני זוגות האחים היו צריכים להתחתן אחד עם השני. הגדול מבני רבקה עם הגדולה מבנות לבן, והקטן מבני רבקה עם הקטנה מבנות לבן. מרגע שיעקב קנה את הבכורה מעשיו, הוא הפך להיות הבן הגדול של רחל, ולכן אמור להתחתן עם בתו הגדולה של לבן – לאה.
לכאורה, קריאה זאת של המדרש מעוגנת בפסוקים. כאשר התורה משווה בין כל אחד משני זוגות האחים, היא עושה זאת במבנה דומה. שלושה השוואות בין האחים על פי קריטריון מסוים. בכל קריטריון מתחילים מהאח הראשון ועוברים לאח השני. מעבר למבנה הזהה, גם קריטריוני ההשוואה זהים. תחילה התורה אומרת את שמות האחים, לאחר מכן התורה משווה בין האחים על בסיס תכונת אופי, ולבסוף מי אוהב את כל אחד מהאחים.
יעקב ועשיו (בראשית פרק כה) | רחל ולאה (בראשית פרק כט) | |
שם | ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו: ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב | וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל: |
תכונת אופי | ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים: | ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה: |
מי אוהב אותו? | ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב: | ויאהב יעקב את רחל |
בטבלה הזאת ניתן לראות את המבנה הזהה בין שני התיאורים. נוסף על כך, ניתן לשים לב לחיסרון בהשוואה בין רחל ולאה בשאלת האהבה. לא נזכר כי יש מישהו שאוהב את לאה. לפי המבנה שהצענו, הבת אליה ההשוואה הייתה אמורה להתייחס בשלב זה היא לאה.
נראה מנקודות הדימיון הרבות בין שתי ההשוואות כי התורה יוצרת זיקה בין בני רחל לבנותיו של לבן, המגיעה בסופו של דבר לשאלה מי יתחתן עם בנות לבן. אם מקבלים את הזיקה הזאת, מסתבר לטעון את טענת המדרש לפיה הגדול אמור להתחתן עם הגדולה, והקטן עם הקטנה. על כן, יעקב אמור לאהוב, או לפחות להתחתן עם לאה.באמת אנו רואים שמחצית מבניו של יעקב הם מלאה. לאה היא גם זאת שבסופו של דבר חיה עם יעקב רוב ימיו, וגם נקברת איתו במערת המכפלה.
למה התוכנית לא התממשה
אז למה יעקב לא התחתן עם לאה? מה השתבש בדרך? טענו כי אם יעקב היה מגיע ללבן ומבקש לשאת את בתו הוא היה מקבל להתחתן עם לאה. אך יעקב לא הגיע לביתו של לבן וביקש להתחתן. במקום זה הוא הגיע לביתו של לבן ועבד חודש.
רק לאחר חודש בביתו של לבן, לבן תופס יוזמה ושואל את יעקב מה הוא רוצה בתמורה לעבודתו, וגורם ליעקב לומר שהוא רוצה להתחתן. יותר מזה, שאלתו של לבן היא זאת שמעוררת את התורה להציג את שתי בנותיו של לבן, ולהגיע לאמירה שיעקב אוהב את רחל. נראה, שיעקב כלל לא הגיע לבית לבן כדי למצוא אישה. התנהלותו מעידה כי בקשתו היא מקום מסתור מעשיו שמגיע.
גם כשיעקב נעטר למשימה שהטיל עליו אביו למצוא אישה, הוא אומר שהוא יעבוד בשבילה שבע שנים. לא לבן הוא זה ששם את מחיר שבע השנים לנישואים עם רחל, אלא יעקב. התורה אומרת ששבע שנות העבודה היו כימים אחדים בעיני יעקב. הביטוי "ימים אחדים" משמש גם את רבקה כדי לתאר את כמות הזמן אותו יעקב צריך לחכות עד אשר כעסו של עשיו ישכח[5]. כלומר, גם נישואיו של יעקב מגיעים כחלק מהמענה שלו לכך שעשיו רוצה להרוג אותו.
אם כן, נקודת השינוי של התוכנית לפיה יעקב יתחתן עם לאה היא גניבת הברכות. גניבת הברכות מצריכה את יעקב להגיע לחרן כמי שבורח, וממילא הצורך לקיים את צו אביו ולמצוא אישה הפך למשני. לכן יעקב אינו מבקש אישה כאשר הוא מגיע לבית לבן, ולכן הוא מציע לעבוד שבע שנים עבור רחל.
אולם ישנה נקודה נוספת בפסוקים דרכה אפשר להסביר את השינוי. אהבה. יעקב מתאהב ברחל באופן שאינו צפוי. כשלבן שואל את יעקב מה הוא רוצה בשכר עבודתו הוא אמור לומר שרצונו הוא חתונה. אך כיוון שיעקב התאהב ברחל הוא אינו רוצה כבר חתונה באופן כללי, אלא דווקא חתונה עם רחל.
במבט ראשוני, יש משהו תמוה בכך שיעקב גונב את הברכות, וכתוצאה מכך מקבל אהבה. הרי מעשה גניבת הברכות הוא מעשה שלילי, ואהבה היא דבר חיובי. כיצד ניתן לומר שיעקב עושה מעשה שלילי ומקבל עליו שכר? אפשר להציע שלמרות מעשה גניבת הברכות אולי בכללותו מעשה שלילי, יש במעשה של יעקב גם צד חיובי, והוא זה שמאפשר ליעקב להיפתח לאהבה בעקבות גניבת הברכות.
כאמור לעיל, יעקב גונב את הברכות בהוראתה של אימו. במהלך השיחה בה רבקה משכנעת את יעקב לרמות את אביו, יעקב מביע חשש שיצחק יבין שמרמים אותו, ובמקום לברך את יעקב יקלל אותו. תשובתה של רבקה היא שהקללה תהיה עליה. הרשב"ם[6] מפרש את דברי רבקה כבקשה לנתינת אמון. אל תפחד מהקללה אלא תסמוך עלי.
יכולתו של יעקב לעקוף את שורת הדין ולסמוך על אמא שלו, היא זאת שמאפשרת לו לזנוח את הייעוד המקורי ולהתאהב ברחל. היא זאת שמאפשרת לו להתחייב ולעבוד עוד שבע שנים, מתוך אמונה שהפעם לא ירמו אותו. ישנו מדרש[7] המתאר את אבות האומה מבקשים רחמים על עם ישראל שיצאו לגלות. ה' אינו נעטר לתפילותיהם של אברהם יצחק יעקב ומשה, ובכל זאת הוא נענה לתפילתה של רחל. הקשר המיוחד בין יעקב לרחל מאפשר שיח אחר עם הקב"ה. שיח שאינו מבוסס על טיעונים מצד הדין כמו מסירות הנפש הגדולה של אברהם ויצחק, או ההבטחה לאבות. אלא שאומר לקב"ה – סמכתי עליך.
[1] ספר בראשית פרק כה
[2] ספר בראשית פרק כט
[3] ספר בראשית פרק כט פסוק כו
[4] מובא במדרש רבה (בראשית רבה פרשת ויצא פרשה ע אות טו ד"ה ועיני לאה רכות) שלאה הייתה בוכה כל השנים כי כבת הגדולה היא צריכה להתחתן עם האח הגדול, אלא שזה היה לפני מכירת הבכורה. רש"י (רש"י בראשית פרק ל פסוק כב ד"ה ויזכור -לוהים את רחל) שמביא את המדרש הזה מביא מדרש נוסף לפיו רחל מפחדת כי אם היא לא תלד ילדים היא תאלץ להתחתן עם עשו
[5] קישור זה מופיע ברש"י פרק כט פסוק יח ד"ה אעבדך שבע שנים
[6] רשב"ם בראשית פרק כז פסוק יג ד"ה עלי קללתך
[7] איכה רבה (וילנא) פתיחתות אות כד