בפרשת לך לך[1] מתוארת עקרותה של שרה, אשת אברהם. שרה מציעה לאברהם לשאת את הגר, שפחתה המצרית, כדי שאברהם יוכל להקים משפחה דרכה. הגר אכן נכנסת להריון ומולידה את ישמעאל, בנו הבכור של אברהם, שנראה כמי שאמור להמשיך את השושלת.
עם זאת, בהמשך הפרשה[2] מבטיח -לוהים לאברהם ששרה עצמה תזכה ללדת בן. אברהם אומר לה' שהוא מוכן להסתפק בישמעאל, ואין צורך בילד נוסף. אך ה' מתעקש ואומר שממשיכו של אברהם יהיה הילד ששרה תלד. הבטחת ה' לאברהם מתממשת[3] ויצחק נולד. למרות השמחה הגדולה שיש בלידתו של יצחק, לידה זאת מעוררת מחדש את הקונפליקט בבית אברהם.
מתוך דאגה לעתידו של יצחק, מבקשת שרה מאברהם לשלח את הגר וישמעאל מביתם. מחשש שמעמדו של ישמעאל יהווה איום על יצחק ועל חלקו בירושה. בקשתה של שרה קשה לאברהם, אך ה' מצווה אותו לשמוע בקולה.
אברהם נענה לצו ה-לוהי, ושולח את הגר וישמעאל לדרכם, אך מעניק להם צידה בסיסית בלבד — "לחם וחמת מים". בהמשך הסיפור מתברר עד כמה הצידה מוגבלת: המים אוזלים, והגר וישמעאל מוצאים את עצמם במדבר, תועים ומיואשים. הגר, בהבינה שהם על סף מוות, משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים ומתרחקת ממנו כדי לא לראות במותו. אך לבסוף מלאך ה' מגיע ומראה להם אגם בקרבת מקום.
סיפור גירושו של ישמעאל מעלה שאלה נוקבת על התנהגותו של אברהם. מדוע אברהם, שבידיו משאבים רבים, בחר להעניק להם צידה כה מועטה? האם מדובר בבחירה מכוונת, שמטרתה להציב את הגר וישמעאל במצב סכנה? לשם השוואה, כאשר אברהם משלח את בני הפילגשים[4] כתוב שהוא נותן להם מתנות.
רש"י[5] מסביר שאברהם שנא את ישמעאל על כך שיצא לתרבות רעה, ולכן לא רצה להעניק לו כלום. פרשנות זאת לא פשוטה כי התורה אומרת בפירוש שהציווי לגרש את ישמעאל היה רע לאברהם. הרשב"ם[6] טוען שאברהם נתן להגר כמות מים שהייתה מספיקה למסע, אך הגר טעתה בדרך ולכן נגמרו המים. טענה זאת מעלה את השאלה מדוע אברהם לא נתן לה גם עבד שילווה אותה, עד סוף המסע, ואולי קצת יותר.
על כן, נראה להציע דרך מעט שונה לענות על השאלה. כדי לעשות זאת, נתעמק בסיפור הגר וישמעאל במדבר. כאמור, המים נגמרים והגר משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים. הגר לא מסתפקת בזה ומתרחקת עוד יותר כדי שלא תראה במותו של הילד. בשלב זה היא מתחילה לבכות, והמלאך מציל אותה. ישנן מספר שאלות שעולות מדקדוק בפשט הפסוקים, נציין שתיים מהן.
השאלה האחת היא מה מטרת השלכת הילד? התורה אומרת בפירוש כי לאחר ההשלכה הגר מתרחקת עוד כדי לא לראות במותו של הילד. כלומר, לפעולת ההשלכה הייתה מטרה אחרת שהיא אינה רצונה של הגר לא לראות את מות בנה. מהי אותה המטרה?
שאלה נוספת היא העובדה שלאחר שהגר בוכה, כתוב שה' שומע את קול הנער. גם המלאך המתגלה אל הגר אומר לה שהוא שמע את קול הילד. הכתוב חוזר ומדגיש כי דווקא קולו של ישמעאל נשמע על ידי אלוהים, ולא קולה של הגר, על אף שהיא זו שבוכה. כמו כן, ההיענות היא לקול ולא לבכי.
נראה שבסיפור זה מתוארים שני אירועים מקבילים. האירוע הראשון כולל את השלכתו של ישמעאל והיענות ה' לקולו, האירוע השני הוא אבלה של הגר, ובמסגרתו הגר מתרחקת ובוכה.
כדי להבין את מהותו של האירוע הראשון נשווה בין גירוש ישמעאל לעקידת יצחק[7]. בין שני האירועים ישנם כמה קווים מקבילים:
בשני האירועים אברהם משכים בבוקר כדי לבצע את המעשה. בשני המקרים, ההצלה נעשית על ידי קריאת מלאך "מן השמיים". בנוסף, אופן ההצלה הוא שהמלאך מראה לאדם דבר אותו הוא לא ראה: בגירוש ישמעאל הגר רואה באר מים, ובעקידת יצחק אברהם רואה איל אותו הוא יכול להעלות לעולה במקום בנו. כמו כן, סיום שני הסיפורים כולל הבטחה -לוהית על ריבוי צאצאים.
אך נראה שהקו המחבר החזק ביותר הוא העובדה שבשני המקרים הללו הורה מצטווה להיפרד מבנו. הפרידה איננה רק מהבן עצמו, אלא גם בהבטחה להמשכיות הגלומה בו. אברהם הובטח כי יצחק יהיה זרעו וממשיכו, ולהגר הובטח שלישמעאל יהיה זרע רב[8].
בנוסף, בשניהם הגזירה הראשונית לא התקיימה. יצחק לא נשחט, וישמעאל נזכר עוד בבית אברהם. נזכר בפירוש שהוא נמצא שם בעת קבורת אברהם. המדרש מציין שכבר בעקידת יצחק, בפרק העוכב לגירוש, ישמעאל משמש כאחד מנעריו של אברהם.
נמצא, כי כמו שאברהם עבר ניסיון בו הוא נצטווה לעקוד את יצחק בנו גם עומדת בפני ניסיון. היא יכולה להישאר עם בנה הקמל או שהיא יכולה להשאיר אותו שם ולחזור לבית אברהם. אך הגר בוחרת באפשרות שלישית. היא משליכה את הילד ומתיישבת מרחוק. היא בעצם מתנערת מהניסיון ה-לוהי, תוך כדי התנערות מהבן שלה.
פעולה זאת של הגר שוברת את כללי המשחק וגורמת למלאך ה' להגיע ולהציל את ישמעאל. אך באותה העת גם חותכת את הגר ממשפחת אברהם. על כן לתרחיש הזה מתלווה גם האבל של הגר על הריחוק שלה מהבן שלה, ועל כך שהוא ימשיך את חייו בלעדיה.
כדי להיות חלק ממשפחת אברהם, חייבים להשתתף בתנועה מול ה'. בין אם הדבר נעשה בציות עיוור, שגורם לאברהם מלכתחילה לגרש את ישמעאל על אף שהדבר רע בעיניו. ובין אם הדבר נעשה בויכוח, כמו המשא ומתן שאברהם מנהל עם הקב"ה על חורבן סדום.
הגר עושה פעולה הירואית לטובת בנה. אבל באופן אירוני, דווקא הפעולה הזאת שמראה כמה היא אמורה להיות חלק מבית אברהם, כי היא מוכנה לוותר על עצמה עבור הבן שלה, היא הפעולה שגודעת אותה מבית אברהם.
דווקא בזכות ההקרבה של הגר ישמעאל יכול לחזור להיות חלק ממשפחת אברהם. כל הבעיה של שרה עם זה שישמעאל יהיה בביתם נובעת מהיותו של ישמעאל בן האמה, בנה של הגר. ברגע שהגר יוצאת מן התמונה, ישמעאל יכול לחזור להיות בן בית.
אם נחזור לשאלה בה פתחנו, מדוע אברהם משלח את הגר וישמעאל בחוסר כל, נראה שעכשיו אפשר לענות עליה. אברהם יודע כי הגר לא תהיה מוכנה לתת לילד שלה למות. אבל אם הוא ייתן לה מספיק רכוש, הבן שלו יעזוב אותו.
[1] ספר בראשית פרק טז
[2] ספר בראשית פרק יז
[3] ספר בראשית פרק כא
[4] ספר בראשית פרק כה פסוק ו
[5] רש"י בראשית פרק כא פסוק יד ד"ה לחם וחמת מים
[6] רשב"ם בראשית פרק כא פסוק יד ד"ה ותתע במדבר באר שבע
[7] ספר בראשית פרק כה
[8] ספר בראשית פרק טז פסוק י
