הסיפור הראשון והמרכזי בפרשה הוא סיפור המרגלים. בין הדברים אותם צריכים המרגלים לבדוק הם צריכים לבדוק "ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין". לכאורה הבקשה מהמרגלים היא לבדוק את דברי ה' ומשה ולהגיד לעם שהארץ אכן טובה ולכן מצווים לבדוק האם הארץ פורייה וכחלק מזה האם יש בה עצים.
אשר על כן, מפתיעים הם דברי רש"י שדורש את השאלה האם יש בארץ עצים, ומסבירה האם יש צדיק בארץ שבזכותו ראויים תושבי הארץ להגנה. סיבה נוספת בגינה דבריו של רש"י קשים היא מיקום השאלה. בתחילה משה אומר למרגלים לבדוק דברים בעם ובהגנתו, ולאחר מכן הוא מבקש לבדוק דברים על הארץ עצמה. מיקום בדיקת העצים הוא בבדיקת הארץ ולא בבדיקת העם.
אלא שדברי רש"י ככל הנראה מבוססים על דברי רבא בגמרא בבבא בתרא: "רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה, כתיב הכא: איש היה בארץ עוץ איוב שמו, וכתיב התם: היש בה עץ. מי דמי? הכא עוץ, התם עץ! הכי קאמר להו משה לישראל: ישנו לאותו אדם, ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ" במהלך דיון בשאלה באיזו תקופה היה איוב אומר רבא שאיוב היה בימי המרגלים, ודרישתו של משה מהמרגלים היא למצוא אותו.
כדי להבין את דברי רבא איעזר בהסברו של הרב סולובייצ'יק במסה קול דודי דופק לסיפורו של איוב. הרב סולובייצ'יק מסביר שחטאו של איוב הוא חוסר רגישות לצער הציבור. איוב אולי מתפלל בלשון רבים, אולי שם מטבע בצדקה, אבל הוא עושה זאת בלי לחשוב על מצבו של רעהו. על כן תיקונו הוא "וה' שב את שבית שבות איוב בהתפללו בעד רעהו".
אלא שהרב סולובייצ'יק מעלה שאלה כלפי איוב שאין לה פיתרון. השאלה הזאת היא בעצם קושיה על כל ששת שיטות האמוראים בגמרא לזמנו של איוב. אם איוב היה אדם בעל השפעה רבה כל כך, איך זה שלא שמעו עליו בהקשרו התנ"כי? איך יכול להיות שאיוב היה אחד מיועציו של פרעה והוא לא נקף אצבע כדי לעזור לעם העומדים בצרה? כיצד הוא היה יכול לחיות בתקופת אחשוורוש אז מרחפת גזירת שמד מעל כל היהודים ולשבת בשקט בצד?
על כן נראה לי להציע פרשנות אחרת בשיטת אותו אחד מרבנן שאמר לפני שמואל איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, או במילים אחרות כל התשובות של כל האמוראים נכונות, איוב הוא לא אדם עצמאי אלא סוג של דמות המרחפת בראי הדורות. מצד אחד צדיק גדול ובעל כוח השפעה, ואילו מהצד השני אדם שחי בסביבה הפרטית שלו ולא משפיע על העולם.
משה מבקש מהמרגלים לבדוק האם כחלק ממעלותיה של הארץ יש בה אדם צדיק ובעל השפעה שיוכל בעת הצורך להשפיע על כלל הציבור ולעזור בעת צרה.
איוב משל הוא, ועל כל אדם ואדם לעבור את מדרגת האיוב, ולהגיע להיות איש אמיתי בעל שם, אחד שיוזכר בחלק מספר ההיסטוריה של דורו.
אנחנו ניצבים בשלהי תקופתנו בישיבה. כל אחד כבר ודאי בעל השפעה בדרכו ובמקומו, ועלינו לחשוב איפה אנחנו יכולים להשאיר את חותמנו, כל אחד בפני עצמו, וכולנו יחד כשיעור בישיבה.
שבת שלום
