לאחר שראינו בסוגיה הקודמת אפשרות של רגל משונה, בסוגיה זאת נשלים את הגדרת קרן בכך שנראה את הדין המשלים של מעשה נזק שהוא מדרך הבהמה.
מחבר: levy1tomer@gmail.com
בסוגיה זאת נמשיך לעסוק במתח הקיים בין שתי ההגדרות שיש לקרן בכך שנראה שני מקרים לגביהם הגמרא מסתפקת בדיוק בעקרונות הללו. מעבר לדיון שיש לגבי הגדרת האבות של שור, בסוגיה זאת נראה את היסוד הראשון לדין פטור שן ורגל ברשות הרבים.
יש שתי הגדרות אפשריות לאב הנזקים קרן. בסוגיה זאת נראה את היחס ביניהם על פי הראשונים השונים ואת ההשלכות שלו.
כפתיחה להלכות נזקי ממון נבחן את ההלכה שאדם צריך לשלם כאשר ממונו מזיק. בסוגיה זאת נחקור את הדברים בצורה ראשונית ובעיקר נעלה שאלות שבמהלך הלימוד והעיסוק בהלכות נזקי ממון יתבהרו ויתבררו.
בסוגיה זאת נבחן את מה הקשר שצריך להיות בין האדם לחמץ, כדי שלאדם יהיה אסור להשהות את החמץ אצלו בפסח. מקרי הבוחן בהם נטפל הם חמץ שלא של האדם אבל נמצא ברשותו, וחמץ שבבעלות האדם ולא אצלו.
אנחנו מוצאים בתורה שני איסורים הדורשים מהאדם להעלים את החמץ בפסח: "בל יראה" ו"בל ימצא". בסוגיה זאת נדון ביחס שבין שני האיסורים השונים, תוך התמקדות בשאלה האם יש לכל אחד מהאיסורים עמידה עצמאית.
נציע שיטה להתמודדות עם מצבים בהם ההלכה שבספר סותרת את מה שרואים בפועל
נלמד מה הבעיות שיש בלימוד ספרי פסיקה כפרשני גמרא, ונציע דרך להתגבר עליהן
נלמד איך להפוך פרשנות נקודתית לטענה, ואולי גם לשיטה
נציע סט שאלות על מנת לברר דעה שנדחתה