תקציר הפרשה
פרשת בשלח מסיימת את סיפור יציאת מצרים, ומתחילה את סיפורי הנדודים במדבר. פרעה רודף אחרי עם ישראל שיצא ממצרים. כדי לאפשר לבני ישראל לברוח, ה' קורע את ים סוף, מאפשר לבני ישראל לעבור ומטביע את המצרים. אירוע ניסי זה גורם לבני ישראל להודות לה' על ידי שירת הים. בשלב זה מתחילים הנדודים המדבר וניסים שמטרתם לזון את עם ישראל. סיום הפרשה הוא מלחמה בעמלר.
לאחר שפרעה נתן לעם ישראל ללכת לעשות חג ל-לוהיהם במדבר הוא מגלה שע ישראל ברח. פרעה אוסף צבא גדול ורודף אחרי עם ישראל ומשיג אותם על שפת ים סוף.
עם ישראל מוצא את עצמו לכוד בין הצבא המצרי לים. בתגובה עם ישראל צועק ומתלונן על עצם הוצאתם ממצרים. משה אומר לעם ישראל שה' ילחם במצרים ויהרוג את כל הצבא. ואכן כך קורה. משה מכה את ים סוף והים נחצה לשניים. עם ישראל הולכים בנתיב שנפתח לכבודם. וכשהמצרים ממשיכים לרדוף אחריהם מלאך ה' ועמוד ענן מגיעים להפריד בין המחנות, מה שגורם לכך שהמצרים לא יכולים להתקרב לעם ישראל. ה' מעורר מהומה גדולה במחנה המצרי, וכשבני ישראל מסיימים לחצות את הים ה' מחזיר את הים למצבו הראשוני, ומטביע את כל המצרים.
הנס הגדול שאירע לעם ישראל גורם להם להודות לה' על ידי שירה. בשירה מופיעים שבחים לקב"ה תוך כדי תיאור מעשה קריעת ים סוף והשפעותיו על המצרים ושאר עמי האיזור. בתום שירה זאת, התורה מתארת שגם מרים, אחות משה, יוצאת בתופים ובמחולות וסוחפת אחריה את הנשים.
קריעת ים סוף מהווה את סיום סיפור יציאת מצרים ואת תחילת נדודי עם ישראל במדבר. המסע מתחיל בשלושה ימים במדבר שור בהם בני ישראל לא מוצאים מים. גם כשבסופו של דבר הם מגיעים למקור מים, המים לא ראויים לשתיה. בתגובה לתלונותם של עם ישראל ה' עושה נס ומכשיר את המים לשתיה. נס זה מתבצע על ידי זריקת עץ על ידי משה למים.
לאחר שנפתרת בעיית המים מגיעה בעיית האוכל. התלונה של בני ישראל איננה רק על המחסור באוכל אלא גם על עצם היציאה ממצרים. הפיתרון לבעיה זאת גם הוא ניסי, וה' מוריד לעם ישראל לחם מן השמים שנקרא מן. משה מצווה לשים צנצנת עם המן הזה לזיכרון.
עקב כך שכל יום היה יורד מן וכל יום בני ישראל היו צריכים ללקט מידה מסוימת של מן לכל אדם, ה' מצווה את בני ישראל לקחת ביום שישי מנה כפולה כי בשבת לא יהיה. בתוך פרשייה זאת מופיע בפעם הראשונה הציווי על השבת.
אחרי שעם ישראל מגיעים לרפידים הם שוב רבים עם משה על מחסור במים. ריב זה חמור כל כך עד שמשה טוען שאם ריב זה יימשך הוא יהרג על ידי העם. ה' מצווה את משה להכות על סלע. משה מקיים את הציווי ומהסלע יוצאים מים רבים.
הסיפור החותם את הפרשה הוא המלחמה בעמלק. עמלק מגיע ותוקף את עם ישראל הרפידים. משה ממנה את הושע להוביל את צבא ישראל. התורה מספרת כי עם ישראל ניצח במלחמה רק כאשר משה מרים את ידיו.
מדרשים ורעיונות בפרשה שכדאי להכיר
למה לא ללכת בדרך הקצרה? – הפרשה פותחת בכך שה' מעדיף שלא להוליך את עם ישראל לארץ ישראל דרך ארץ פלישתים, והנימוק המובא לכך הוא שדרך זאת קצרה. לכאורה, העובדה שדרך קצרה יותר היא סיבה להשתמש בה, ולמה כאן קוצר בדרך הוא דווקא סיבה שלא ללכת בה? הרמב"ן מסביר שאכן הדרך הטובה ללכת בה היא הקצרה. אלא שאם ילכו בה יתקלו ישר במלחמה וירצו לחזור למצרים. אשר על כן, ה' מעדיף להנחות את העם בדרך הארוכה שם יהיה להם יותר קשה לברוח למצרים כשתגיע מלחמה. ניתן לנסח את הדברים בצורה קצת שונה. ה' חושב שעם ישראל לא מסוגח אחרי שיעבוד מצרים. לכן הוא מעביר אותם תהליך, אותו ניתן לעשות רק בדרך הנכונה.
וחמושים עלו בני ישראל – פרשני הפשט מפרשים את התיאור חמושים ואומרים כי בני ישראל יצאו ממצרים כאשר יש להם רכוש רב צאצאים ונשק. לעומת זאת הכיוון בו הולך המדרש הוא הפוך. המדרש משתמש בפסוק זה לומר שלא כל עם הצליח לצאת ממצרים. עם ישראל שיצא ממצרים הוא רק 20 אחוז שני אחוזים או פחות.
איך נקרע הים? – הגמרא מביאה מחלוקת מי היה הראשון שירד לים סוף. לפי רבי מאיר כל השבטים רצו להוביל את המחנה. שבט בנימין ראה שכולם מתווכחים ולא יורדים לים אז הוא פשוט הלך בראש. רבי יהודה חולק עליו ואומר שהוויכוח היה הפוך. אף אחד מהשבטים לא רצה לפסוע אל תוך הים, עד שהגיע נחשון בן עמינדב ופשוט נכנס למים.
האמונה הגדולה שמבטאת שירת הים – בשירת הים אומרים משה ובני ישראל "זה -לי ואנווהו". המילה "זה" המובאת בפסוק יוצרת דימוי לפיו עם ישראל מצביעים על הים ואומרים שהמעשה הזה נעשה על ידי ה'. חז"ל מבינים מכאן את האמונה הגדולה שהייתה לעם ישראל אחרי הנס.
המדרשים מגדילים את החיזיון של האדם הפשוט ביותר שראה את הנס ופצח בשירה על פני הנבואות של ישעיהו ויחזקאל בהם ראו את המרכבה. עם ישראל רואה את הנס וישר מבין שהוא נעשה על ידי הקב"ה. לא זאת בלבד אלא שבמדרש אחר שירת הים נחשבת יותר מהבנתו של משה את ה'. משה זוכה לראות את אחוריו של הקב"ה אחרי תחנונים רבים. עם זאת בני ישראל זוכים להתגלות ישירה כל כך. המדרש ממשיך ומתאר איך בני ישראל ממש יכולים להצביע על ה' מול המלאכים ששואלים "איה מקום כבודו".
איך עם ישראל ניצח את עמלק? – מפסוקי התורה עולה כי ניצחונם של עם ישראל על עמלק נובע מכך שמשה הרים את ידיו. המשנה במסכת ראש השנה שואלת מה הקשר בין מנח הידיים של משה לניצחון במלחמה? התשובה המובאת שם היא שידיו של משה הינן סמל למקום בו נתונות מחשבותיהם של עם ישראל. כשמשה הרים את ידיו עם ישראל כיוון ליבם לאביהם שבשמיים ולכן ניצח במלחמה.
מלחמה לה' בעמלק – לאחר מלחמתו של עם ישראל בעמלק. ה' מצווה את משה להנציח את המלחמה בעמלק. חז"ל אף מדייקים מהפסוק כי מעשיהם של עמלק כל כך נוראיים עד שכל עוד עמלק קיים, יש כביכול חיסרון בהופעת ה' בעולם.