בפרשת בראשית מופיעים שני סיפורי בריאת העולם, סיפור עץ הדעת, סיפור קין והבל וקיצור תולדות האנושות החל מאדם הראשון ועד נוח. בסוף הפרשה יש גם הקדמה לפרשת נוח.
תקציר הפרשה
סיפור בריאת העולם מתואר בשתי דרכים שונות. בפרק א מתוארת בריאה מסודרת, המחולקת לימים, בכל יום נבראים דברים שונים, והוא נגמר בזה שה' רואה כי המצב טוב. לעומת זאת הבריאה המתוארת בפרק ב אשר איננה מחולקת לימים ולא נראה שיש בה סדר. הדרך בה מתוארת הבריאה היא היענות לצרכים. חסרה בעולם צמחיה, חסר בעולם מי שיעבוד את האדמה, חסר גשם ולכן כל הדברים הללו נבראים. בבריאה זאת מופיעים גם ציווים על האדם.
אחד הציווים שה' מטיל על האדם הוא האיסור לאכול מעץ הדעת, איסור זה מניע את הסיפור הבא. הנחש מפתה את האישה לאכול מפרי עץ הדעת. כתוצאה מזה אדם וחווה מקבלים דעת ומבינים שהם ערומים. לאחר שה' "מגלה" את החטא אדם וחווה מגורשים מגן עדן ונענשים יחד עם הנחש.
עונשו של הנחש הוא זחילתו והעובדה שמאכלו הוא עפר. בנוסף ה' מעניש את הנחש בכך שתהיה מלחמה מתמדת בין הנחשים לבני האדם. חווה נענשת בכך שלדותיה יהיו בצער, ובהיררכיה בינה לבין האיש בה היא כוספת אליו והוא השולט. עונשו של אדם הוא הצורך בעבודה קשה כדי שיצליח לכלכל את עצמו.
לאדם וחווה נולדים שני ילדים, קין והבל. כשהילדים גדלים, קין מחליט להקריב קרבן והבל מצטרף אליו. אולם רק קורבנו של הבל מתקבל, וקורבנו של קין, היוזם אינו מתקבל. חרף האזהרה מהבורא קין מגיע לכדי רצח של הבל אחיו. הוא נענש ומוגלה ממקומו.
לאחר הדרמה בין האחים לאדם וחווה נולד בן נוסף, שת, וממנו ממשיכה השושלת המתוארת בפסוקים עד נח. הפסוקים הללו מכונים בפי התורה "ספר תולדות אדם", ובהם מתוארת שושלת ספציפית של אנשים החל מאדם ועד נוח. עבור כל אחד מהאנשים מצוין באיזה גיל הוא הוליד את הבא אחריו בשרשרת וכמה שנים הוא חי לאחר מכן. היוצאים מן הכלל הם חנוך עליו ישנו תיאור קצר, ונח אשר ניתן נימוק לשמו ולא נולדים שלושה ילדים.
בסיומו של ספר תולדות האדם מופיע עוד סיפור עמום ומיתי, בו בני ה-לוהים פוגשים את בנות האדם ומולידים מהן ילדים. מעשה זה אינו מתקבל בחיוב על ידי ה'. פרשה זאת נגמרת והתורה עוברת לעסוק לתגובתו של ה' לרעת האדם. מעשים אלו אינם מפורטים, אך גורמים לכך שה' מחליט להרוס את העולם כולו. אקורד הסיום של הפרשה הוא שנוח מצא חן בעיני ה'.
מדרשים ורעיונות שכדאי להכיר
חטא הארץ – הפסוק המתאר את התכנון ה-לוהי לבריאת העצים ישנה דרישה שהעץ יהיה גם עץ פרי וגם יעשה פרי. אולם בביצוע העץ מתואר רק כעץ עושה פרי. רש"י עומד על נקודה זאת ואומר כי הארץ חטאה ולכן גם היא נענשת במבול שיגיע בפרשה הבאה. הרב קוק מסביר את מהות החטא וטוען כי בתכנון ה-לוהי הסיפוק מהתוצאה היה אמור להיות מורגש כבר בתהליך. אך כרגע הארץ איננה מתוקנת דיה, ולכן הסיפוק מורגש רק בהשלמת המשימה כולה.
חטא הלבנה – הפסוק המתאר את בריאת המאורות, השמש והירח, מתחיל ואומר שנבראו שני מאורות גדולים, ולאחר מכן מדובר על מאור גדול ומאור קטן. רש"י נקרש לשאלה זאת ומביא מדרש לפיו הלבנה פנתה לקב"ה ואמרה שלא יכולים להיות שני שליטים בעולם. ה' הסכים איתה וכתוצאה מזה מיעט אותה, אבל נתן לה את הכוכבים.
שני סיפורי בריאת העולם – החזרה על סיפור בריאת העולם בפעם השנייה הטרידה את הפרשנים רבות. נזכיר את פרשנותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. הרב סולובייצ'יק (איש האמונה הבודד) טוען כי שני סיפורי הבריאה השונים מתארים שתי דרכי התנהלות של האדם בעולם. סיפור הבריאה הראשון מתאר את האדם היוצר שכובש את העולם יוצר ומפתח אותו. לעומת זאת וסיפור הבריאה השני מתאר אדם שקטן אל מול העולם הגדול, שלא יכול לעשות כלום, ונזקק לעזרה ה-לוהית. שתי החוויות הללו עוטפות את הקיום הדתי של כל אדם, היכולת האנושית אל מול האפסות כנגד הבורא.
עץ הדעת נתן דעת? – הרמב"ם (מורה נבוכים חלק א פרק ב) מעלה קושיה ששמע, לפיה לא ברור כיצד אדם וחווה קיבלו ידיעה עקב המריית פי ה-ל ואכילה מפרי עץ הדעת. התשובה אותה הרמב"ם מציע היא שהייתה ירידה ממדרגת אמת ושקר, ערכים מוחלטים, למדרגת טוב ורע, ערכים יחסיים. מה שנראה טוב לאחד לא נראה טוב לאחר, אל מול אמת אשר מיסודה לא תלויה בנקודת מבט.