פרשת נוח טומנת בחובה שני סיפורים של שינוי העולם. הסיפור האחד הוא סיפור המבול בו נחרב העולם, והסיפור השני הוא סיפור מגדל בבל. בין שני הסיפורים הללו מופיע סיפור קללתו של חם עקב ראיית ערוות אביו, ותיאור של תולדות שלושת בניו של נוח. בסוף הפרשה ישנה חזרה על תולדותיו של שם והשושלת מתאורת עד אברם, ואף מתחילה לספר על מסע נדודיו.
תקציר הפרשה
בהמשך לפרשה הקודמת בה ה' רואה את מעשיהם הרעים של בני האדם, ו"מתחרט" על בריאת העולם, בפרשתנו ה' מוציא לפועל את התכנון להשמיד את העולם. אלא שנח מצא חן בעיני ה', ועל כן ה' מצווה את נח להציל את עצמו, את משפחתו, וייצוג הולם של בעלי החיים. מבעלי החיים הטהורים נלקחים שבעה מכל זן, ומהטמאים שניים. ההצלה מתבצעת על ידי בניית תיבה שמידותיה כ150 מטר אורך, 25 מטר רוחב, וגובהה 15 מטר.
המבול מגיע ומחריב את העולם במשך ארבעים ימים. מעבר לארבעים הימים בהם המבול יורד, מי המבול נשארים על הארץ עוד מאה חמישים ימים. בסוף הזמן הזה, בי"ז תשרי, התיבה נחה על הרי אררט. חודשיים וחצי לאחר מכן המים יורדים מספיק כדי שראשי ההרים יראו. ארבעים ימים לאחר מכן נוח מתחיל לבדוק האם הארץ כבר יכולה לאכלס שוב בני אדם. בדיקה זאת מתבצעת על ידי שליחת עורב ויונה.
לבסוף ה' מצווה את נוח לצאת מהתיבה. הדבר הראשון אותו עושה נח ביציאתו מהתיבה הוא לבנות מזבח ולהקריב לה' קרבן. ה' בתגובה מבטיח לא להמיט עוד חורבן כזה על הארץ. כסימן להבטחה זאת ה' מראה לנוח קשת בענן. לאחר המבול ה' משליט בעולם סדר חדש בו האדם יכול לאכול את החיות. אולם הוא מגביל את החיוב הזה ואוסר על רצח.
סיפור המבול נגמר, ונוח מתחיל את העולם מחדש ונוטע כרם. נטיעת הכרם מובילה אותו בסופו של דבר להשתכר וכך הוא מגיע גם למצב בו הוא ערום. חם לא נוהג כבוד באביו השיכור, ומפיץ את דבר עירום האב בפני אחיו. הם בתגובה מכבדים את נוח ומכסים אותו בדרך שאינה מבזה את נוח. ביזוי נוח על ידי חם מוביל לקללתו של חם על ידי נוח.
לאחר המבול התורה מתארת את צמיחתה המחודשת של האנושות החל מבניו של נוח. כאן אין מעקב אחרי שושלת מסוימת, אלא כל הבנים מופיעים. אך גם תקופה זאת לא מתוארת בתורה בפירוט, ומיד לאחר מכן מגיע סיפור מגדל בבל. אנשי העולם מחליטים לבנות מגדל, ה' מעניש אותם על זה ומחלק את אנשי העולם לקבוצות בעלות שפות שונות.
לבסוף התורה חוזרת לתולדות שם. סיפור תולדות שם דומה מאוד דווקא לספר תולדות אדם המופיע בפרשה הקודמת. על כל אדם המוזכר בשרשרת הדורות כתוב מי הוא היורש שלו, באיזה גיל היה האב כשהבן נולד, וכמה זמן הוא נשאר לחיות לאחר לידתו. שרשרת הדורות נגמרת עם אברם. על אברם כבר מתחיל להיות מסופר סיפור של נדודים לעבר ארץ ישראל.
מדרשים ורעיונות בפרשה שכדאי להכיר
צדיקותו של נוח – התורה כותבת שנוח היה איש צדיק תמים בדורותיו. רש"י נדרש לשאלת פשר ייחוסו של נוח לדורותיו. הוא מביא מחלוקת בתשובה לשאלה זאת ואומר שניתן להבין מביטוי זה גם שנוח היה צדיק גדול, או שהוא לא היה צדיק כל כך גדול, אבל חי בדור של רשעים.