פרשת חוקת פותחת בחלק הלכתי העוסק במצוות פרה אדומה ודיני טומאת מת. בהמשך, מתוארים אירועים בשנת הארבעים ליציאת מצרים: מות מרים הנביאה, תלונת העם על מחסור במים ובעקבות זאת חטאם של משה ואהרון שגורם לכך שלא יכנסו לארץ, סירוב מלך אדום למעבר בארץ, מות אהרון והחלפתו באלעזר, מלחמת הכנעני מלך ערד, סיפור נחש הנחושת, והניצחון על סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן.
תקציר הפרשה
הפרשה מתחילה במצוות פרה אדומה, שנועדה לטהר את מי שנטמא במגע עם מת. הפרה נשחטת ונשרפת, ואפרה מעורבב במים מיוחדים ומשמש לטהרת הטמאים. כל מי שמשתתף בהכנת אפר הפרה נטמא. בסוף דיני הטהרה מופיעים גם דיני טומאה, כלומר הדרכים בהן האדם יכול להיטמא.
בהמשך, מרים הנביאה מתה, והעם מתלונן על מחסור במים. בעקבות תלונתם, הקב"ה מצווה את משה לדבר אל סלע כדי שיוציא מים, אך משה מכה את הסלע במקום לדבר אליו, ומים יוצאים ממנו. על חטא זה נקבע שמשה ואהרון לא ייכנסו לארץ ישראל.
לאחר מכן, משה מבקש ממלך אדום רשות לעבור דרך ארצו בדרכם לארץ ישראל, אך מלך אדום מסרב, ועם ישראל נאלץ לעקוף את ארצו.
הסיפור הבא שמופיע בפרשה הוא מותו של אהרון. משה מצווה לעלות עם אהרון הכהן ואלעזר בנו של אהרון להר. על ההר משה מעביר את בגדי הכהן הגדול לאלעזר ובכך ממנה אותו לכהן הגדול החדש. אהרון הכהן מת על ההר והעם מתאבל עליו במשך שלושים יום.
במקביל, הכנעני מלך ערד נלחם בישראל ולוכד שבויים. עם ישראל מתפלל לה' ומנצח בקרב, מחרים את עריהם ומחסל את השבויים.
תלונה נוספת המופיעה בפרשה היא על הדרך באפן כללי. בתגובה לתלונה זאת הקב"ה שולח נחשים שרפים שמכישים את העם. כאשר העם מגיע למשה ומודה בחטאו משה מתפלל בעד העם. תפילת משה נענית והוא להכין נחש נחושת ולהניחו על נס; כל מי שנשך נחש ומביט בנחש הנחושת – מחלים. בהמשך המסע, מגיע העם לגבול ארץ מואב ושם הוא שר את שירת הבאר כהודיה על המים.
הפרשה מסתיימת כאשר עם ישראל נלחם בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצח אותם, כובש את עריהם ומרחיב את שטח שליטתו לקראת הכניסה לארץ ישראל.
רעיונות בפרשה שכדאי להכיר
זאת חקת התורה – התורה מכנה את מצוות פרה אדומה הפותחת את הפרשה. חז"ל מסבירים זאת ואומרים שטהרה על ידי פרה אדומה היא חוק, אשר אין לנו רשות להרהר בו.