תקציר הפרשה
פרשת מצורע עוסקת בטהרת המצורע, בצרעת הבית, ובטומאות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפרשותיהם של בני האדם.
תחילת פרשת מצורע הינה המשך ישיר של פרשת תזריע. לאחר שבפרשת תזריע התורה מתארת את אבחון הצרעת, פרשת מצורע מספרת על הדרך להיטהר מטומאת הצרעת. לאחר שהנגע נעלם הכהן עושה טס במהלכו הוא שוחט ציפור, ומערבב את דמה עם עץ ארז, צמר צבוע באדום ואזוב. הדם המעורבב מוזה על המצורע, וציפור נוספת משולחת לחופשי. המצורע ממתין שבעה ימים עד לחלק השני בו הוא עובר עוד תהליך טהרה, הוא שוב מגלח את כל שערותיו ולאחר מכן טובל ומכבס בגדים.
ביום השמיני המצורע משלים את תהליך חזרתו אל החברה על ידי זה שהוא מקריב קורבן. הקורבן שלו מורכב משלושה כבשים אחד לאשם אחד לחטאת ואחד לעולה ובנוסף שלושה עשרונים סולת למנחה. במידה ולמצורע אין כסף הוא יכול להביא לחטאת ולעולה שני תורים או בני יונה. הכהן והמצורע מניפים את כבש האשם ולאחר השחיטה חלק מהדם נלקח במזרק וחלק הכהן לוקח בכף ידו השמאלית ומזה על המצורע כדי להשלים את תהליך טהרתו.
בנוסף, התורה מציינת בפרק הזה את הלכות צרעת הבית. צרעת הבית הוא נגע בצבע אדום או ירוק המופיע על קירות הבית. האיבחון של הנגע מתבצע גם הוא על ידי כהן לאחר שפינו את הבית מדברים שיטמאו. הכהן מגיע אל הבית וקובע שיש צרעת ובכך מסגיר את הבית לשבעה ימים. לאחר מכן מגיע הכהן לבדיקה נוספת. במידה והנגע נחלש מורידים את הנגע מהלבנים והבית טהור, אם הנגע נשאר בעינו מסגירים את הבית לשבוע נוסף, ואם הנגע התחזק מוציאים את האבנים ואת הטיח. לאחר שבוע הכהן מגיע שוב אם עדיין יש נגע צריך להרוס את הבית. תהליך הטהרה של הבית הוא הטקס המקביל לתחילת תהליך טהרתו של המצורע הכולל גם הוא שתי ציפורים עץ ארז תולעת שני ואזוב. שוחטים את הציפור האחת מערבבים את הכל ומזים על הבית. לאחר מכן משלחים את הציפור החיה.
אדם שרואה פעמיים שכבת זרע נטמא בטומאת זב. מעבר ליכולתו לטמא אדם וכלים במגע, הזב מטמא גם בטומאת משכב ובמושב, כלומר מה שהוא יושב עליו נהיה אב הטומאה ומטמא אדם וכלים והנטמא מהמשכב ומהמושב מטמא גם הוא אדם וכלים. בנוסף הזב מטמא גם בטומאת מרכב שהאי מקבילה למשכב ומושב אלא שהיא ספציפית לכלי רכיבה כמו אופניים או אוכף כך שהמרכב מטמא אדם וכלים אבל הנטמא ממנו אינו מטמא אדם וכלים. בנוסף הנוזלים היוצאים מגופו של הזב הם בדרגת אב הטומאה ומטמאים אדם וכלים.
תהליך טהרתו של הזב כולל שבעה ימים בהם הוא לא רואה זיבה, ולאחר מכן הוא צריך לכבס בגדיו ולטבול. ביום השמיני הוא מביא את קורבנו, שני תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה.
לאחר מכן התורה מדברת על טומאת קרי – אדם שיוצאת ממנו שכבת זרע באופן תקין. דין האדם הוא שהוא נעשה ראשון לטומאה, כלומר מטמא רק אוכלים ומשקים ולא אדם וכלים. הזרע עצמו מוגדר כאב הטומאה. ישנו דין מיוחד לפיו עם שני אנשים קיימו יחסים האישה טמאה בטומאת קרי כל עוד הזרע עלול לצאת ממנה. הטהרה מטומאה זאת היא טבילה ולאחר מכן האדם יטהר בערב. ובבגד כיבוס ולערב הבגד יהיה טהור.
אישה שרואה נידה מדין תורה טמאה שבעת ימים מתחילת הראייה, וביום השמיני היא יכולה לטבול ולהיטהר. דיני טומאת הנידה מקבילים לדיני טומאת הזב בנוסף, גבר השוכב עם אישה נידה נהיה טמא כמותה. במידה והאישה רואה את הדם שלא בימי נידתה היא נחשבת זבה, וכדי להיטהר היא צריכה לשמור יום נקי כנגד כל כנגד כל יום בו היא ראתה את הדם. שלוש ראיות הופכות את האישה לזבה גדולה ומצריכה אותה לשמור שבעה ימים בלא שתראה דם.
רעיונות בפרשה שכדאי להכיר
תהליך טהרת המצורע – תחילת טהרתו של המצורע נעשית על ידי טקס בו שוחטים ציפור ומערבבים בדמה מקל של עץ ארז, צמר צבוע באדום ואזוב. רש"י מסביר את הסימליות ברכיבים אלו, ומסביר שהציפור דומה לאיש, שכן היא מפטפטת הרבה, עץ הארז דומה גם הוא לאיש אשר היה בעל גאווה. הצמר והאזוב מסמלים את המצב השפל שיעזור לו לתקן את אותה הגאווה.
צרעת הבתים – רש"י מביא את המדרש לפי צרעת שפוגעת בבית באה לעזור לעם ישראל לגלות את האוצרות הטמונים בקירות.