פרשת פנחס פותחת בקבלת ברית כהונת עולם לפנחס שעצר את המגפה, ובציוויו של ה' לנקום במדיין. נערך מפקד של העם לקראת חלוקת הנחלות. לאחר שהחלוקה מתבצעת, בנות צלפחד דורשות נחלה בעקבות מות אביהן, מה שמוביל לקביעת דיני ירושה. משה מצטווה לעלות להר העברים ולמנות את יהושע בן נון ליורשו. הפרשה מסתיימת בציווי על קורבן התמיד וקורבנות המוספים של החגים.
תקציר הפרשה
פרשת פנחס ממשיכה לעסוק בחטא שאירע בסוף הפרשה הקדמת. פנחס שעצר את המגפה מקבל ברית כהונת עולם מה' על מעשיו. בנוסף, ה' מצווה את משה לנקום במדיין על החטא שהוביל למגפה.
בפרשה יש מפקד של העם שמטרתו היא החלוקה לנחלות המופיעה בהמשך. לאחר חלוקת הנחלות, בנות צלפחד פונות למשה בטענה שאין להן נחלה מכיוון שאין להן אחים. ה' מקבל את בקשתן וקובע שגם בנות יכולות לרשת נחלה במידה ואין בנים, וכך נקבעים דיני ירושה חדשים.
ה' מצווה את משה לעלות להר העברים ולצפות על ארץ ישראל, שאליה לא ייכנס למות שם. אירוע זה מסמל את סוף כהונתו של משה, ומשה מבקש מה' שימנה לו מחליף. ה' מחזיר למשה את האחריות ואומר לו למנות את יהושע כמנהיג החדש של עם ישראל. משה מבצע את הציווי ומכתיר את יהושע בפני העם.
הפרשה מסתיימת בציווי הלכתי על קורבן התמיד, אותו מקריבים פעמיים בכל יום. משם התורה עוברת לפרט את כל קורבנות המוספים המובאים בשבתות ראשי חודשים, וביתר המועדים.