תקציר הפרשה
פרשת וארא ממשיכה את המאבק לשחרור עם ישראל מארץ מצרים. במסגרת פרשה זאת ה' מצווה את משה לקבל שוב את אמונם של בני ישראל ולבקש שוב מפרעה שישחרר את בני ישראל. בבית פרעה אהרון מנצח את החרטומים, אך פרעה עומד בסירובו. לאחר סירוב זה ה' תוקף את מצרים בשבע מכות ניסיות, אך גם ניסיונות אלו לא מביאים לשחרור עם ישראל.
לאחר שבפרשת שמות משה ניגש לפרעה בפעם הראשונה ונכשל, ה' נגלה אליו שוב. בתחילת ההתגלות ה' מסביר שיש הבדל בצורת ההתגלות של משה לבין זאת שהייתה אל האבות. הבדל זה מתואר בשם בו ה' מתגלה, ולמשה הוא מתגלה בשם המפורש. ה' מצווה את משה ללכת אל בני ישראל ולומר להם שהוא מתכנן לשחררם, אך משימה זאת נידונה לכישלון עקב העינויים אותם עוברים בני ישראל. בנוסף ה' מטיל על משה משימה נוספת שלא אמורה לצלוח – לבקש שוב מפרעה לשלח את בני ישראל. הסיבה לכך היא כדי ללמד את מצרים על כוחותיו של ה'.
הפעם ה' מצייד את משה באות. אהרון ישליך את מטהו והמטה יהפוך לנחש. אך כאשר אהרון עושה זאת חרטומי מצרים הופכים גם הם את מטותיהם לנחשים. על אף שהנחש של אהרון גובר על שאר הנחשים, פרעה ממשיך לסרב לשיחרור בני ישראל.
במהלך ההתגלות הזאת התורה עוצרת ומונה את תולדותיהם של ראובן שמעון ולוי. בניגוד לראובן ושמעון שנמנים רק בניהם, אצל לוי הצאצאים מגיעים עד פנחס, שישה דורות מלוי.
לאחר הכישלון הראשוני של משה ואהרון מול פרעה, ה' מתחיל להכות את מצרים. תחילה הוא הופך את היאור לדם, אך כיוון שגם החרטומים מצליחים להפוך מים לדם פרעה לא משתכנע. למרות זאת ארץ מצרים נשארת שבוע ללא מים. לאחר מכן ה' משלח במצרים את הצפרדעים. גם את המכה הזאת החרטומים מצליחים לחקות. מכת צפרדעים לא נגמרת מאליה ופרעה צריך להתחנן למשה שייפטר מהצפרדעים, והוא ישלח את עם ישראל. אך למרות סיום המכה פרעה לא משחרר את עם ישראל. המכה הבאה – מכת כינים, מגיעה בלי התרעה לפרעה, ואותה החרטומים כבר לא מצליחים לעשות מה שמכריח אותם להודות בכך שמכה זאת היא מעל לכוחם. גם מכת כינים נגמרת מאליה, אך גם היא לא משכנעת את פרעה לשלח את בני ישראל ממצרים.
ה' ממשיך להכות את מצרים ומשלח לשם חיות טורפות. מכה זאת מתחילה משא ומתן בין משה לפרעה. פרעה אומר למשה שהוא מוכן לתת לעם ישראל לעשות את חגם במצרים, אך משה מסרב בטענה כי בחג זה הם עושים דברים מתועבים שיגרמו לאנשי מצרים לסקול אותם. פרעה מסכים לשחרר את עם ישראל רק מבקש שעם ישראל לא יתרחק. אולם לאחר שהחיות הרעות בורחות ממצרים הוא לא משחרר את עם ישראל.
לאחר מכן ה' גורם למגפת דבר שהורגת את חיות מצרים. הדגש במכה זאת הוא שרק החיות של מצרים מתות ולא חיות ישראל. המכה הבאה היא שחין – פצעים בעור לכל אנשי מצרים.
המכה האחרונה הנזכרת בפרשה זאת היא מכת ברד. ה' ממטיר ברד על ארץ מצרים אשר הורס את היבול למעט מינים מסוימים. במכה זאת מתואר כי יש אנשים במצרים שיראים לדבר ה' ומכניסים את התבואה לביתם. גם מכה זאת מצריכה את פרעה להתחנן למשה שיתפלל להפסקת הברד. אך לאחר שחדל הברד פרעה חוזר לסירובו.
מדרשים ורעיונות בפרשה שכדאי להכיר
מי ביצע את המכות? – בניגוד לרוב אשר משה מבצע אותן, המכות שלושת המכות הראשונות מתבצעות על ידי אהרון. חז"ל מצביעים על הסיבה לכך, ואומרים שהמכות הראשונות הוטלו על ידי הכאה פיזית ליאור ולאדמת מצרים. משה לא יכול לעשות את המעשה הפיזי הזה כלפי היאור והאדמה כי הם עזרו לו. היאור השיט את התיבה בה החביאה אותו אימו, והאדמה עזרה לו להחביא את המצרי שהרג. אשר על כן משה מחויב להכיר להם טובה ולכן אהרון הוא זה שמכה אותם פיזית.
חלוקת המכות – רבי יהודה חילק את המכות לשלוש קבוצות. חלוקה זאת מוזכרת בהגדה של פסח – דצ"ך עד"ש באח"ב. האברבנאל מסביר את החלוקה של רבי יהודה את המכות על פי המגמה שלהן. הקבוצה הראשונה דצ"ך – דם צפרדע כינים – מכות שמוכיחות כי יש -לוהים אשר יותר חזק מהמכשפים המצריים. הקבוצה השנייה – עד"ש – ערוב דבר ושחין – מראות כי ה' משגיח, ויכול להפלות בין אנשים. הקבוצה השלישית והאחרונה – באח"ב – ברד ארבה חושך ומכת בכורות – באות להציג את זה שהקב"ה שולט בטבע ויכול לשנות אותו כרצונו.