פרשת כי תבוא כוללת את מצוות הביכורים ואת מצוות ביעור מעשרות. לאחר מכן מופיעים דברי הברית בין ה' לישראל, הכוללים את הברכות למי שישמור את המצוות והקללות למי שיפר אותן. הפרשה מסתיימת בקריאה לעם לזכור את חסדי ה' במדבר ולהתחזק בברית עמו.
תקציר הפרשה
פרשת כי תבוא נפתחת במצוות הביכורים. מצווה זאת מחייבת את החקלאי להביא את פירותיו הראשונים לבית המקדש שם מתבצע טקס. הטקס כולל הנפה של הפירות המובאים ואמירת טקסט אשר מתאר את התהליך ההיסטורי מהרידה של עם ישראל מצרים ועד הכניסה לארץ.
מצוות וידוי מעשרות מתקיימת בסיום השנה השלישית והשישית בכל מחזור של שבע שנים, ובה האדם מצהיר כי השלים את כל חובותיו בהפרשת המעשרות: מעשר ראשון ללויים, מעשר שני לאכילה בקדושה בירושלים, ומעשר עני שניתן לעניים בשנים המתאימות. לאחר שהאדם עשה את המוטל עליו, הוא אומר וידוי, בו הוא מעיד על קיום מצוות המעשרות על כל דיניה ומבקש מה' ברכה.
החלק המרכזי של הפרשה עוסק בחידוש הברית בין ה' לעם ישראל. העם מצטווה לערוך טקס בהר גריזים ובהר עיבל, שבו יוכרזו ברכות וקללות. השבטים יחולקו לשניים – חצי מהשבטים יעמדו על הר גריזים ויברכו את העם על קיום מצוות התורה, וחצי מהם יעמדו על הר עיבל ויאמרו את הקללות על מי שיפר את הברית. הברכות כוללות שפע חומרי, ניצחונות על אויבים, בריאות והצלחה בכל תחום. לעומת זאת, הקללות הן חמורות ביותר וכוללות עונשים פיזיים, מחלות, רעב, גלות ושעבוד לאויבים, וכל זאת כעונש על נטישת התורה ואי-שמירה על מצוותיה.
לקראת סיום הפרשה, משה רבנו מזכיר לעם את החסדים שעשה להם ה' במהלך נדודיהם במדבר – כיצד נתן להם מזון ומים, שמר על בגדיהם שלא בלו, והובילם בניסים במשך ארבעים שנה. משה מעודד את העם לשמור את כל מצוות התורה ולדבוק בברית עם ה', כדי להבטיח את ברכת ה' והצלחתם בארץ ישראל. הפרשה מסתיימת בדברי חיזוק והבטחה כי אם ישמרו את הברית, יזכו להצלחות גדולות ולחיים טובים ומבורכים בארץ המובטחת.