תקציר הפרשה
פרשת כי תשא משלימה את הציווים על המשכן, וכן את סיפור מעמד הר סיני. משה מצווה בפרשה זאת על איסוף הכסף לקורבנות הציבור, הכנת הכיור, שמן המשחה והקטורת. כמו כן, על מלאכות המשכן מופקדים בצלאל ואהליאב. בפרשה זאת גם נסגר מעמד הר סיני. משה מקבל את לוחות הברית, אך שובר אותם עקב חטא העגל. לאחר תהליך של עונש ותשובה משה מקבל לוחות שניים.
הפרשה פותחת בדן מפקד. אם מישהו רוצה לדעת כמה אנשים יש בעם ישראל אסור לו לספור אותם, אלא הוא צריך לעשות זאת על ידי גביית מס קטן מכל אחד מאנשי הציבור. ערכו של המס הוא מחצית השקל, ובכסף שנגבה יש להשתמש לתפקוד השוטף של המשכן.
לאחר מכן, מופיע הציווי על הכלי האחרון, הכיור, בו צריכים הכוהנים לשטוף ידיים ורגליים לפני כניסתם למשכן. כמו כן ה' מסביר למשה איך להכין את השמן בו יש למשוך את הכהנים, ואיך להכין את הקטורת שמקטירים במשכן כל יום. שני המתכונים הללו מלווים באיסור להכין אותם מחוץ למשכן. העונש על איסור זה הוא מוות בידי שמיים.
החתימה של הציווים על המשכן היא במינוי שני האנשים שיהיו אחראים על הביצוע בצלאל ואהליאב. במינויים מופיעה גם רשימת הדברים אותם הם נדרשים להכין, המהווה סיכום לשתי הפרשיות האחרונות. בסיום הציווים על המשכן ה' מצווה את משה שוב לא לעשות מלאכה בשבת.
בשלב זה התורה חוזרת לספר על משה שבהר סיני מקבל את לוחות הברית. בינתיים עם ישראל חושבים שמשה מת על ההר ודורשים מאהרון שיצור להם אלוהים אחרים. אהרון נענה לדרישת העם ויוצר את עגל הזהב. הוא קובע חג למחרת, ובני ישראל משכימים לעבוד את העגל. ה' מספר על כך למשה ואומר לו שהעם חוטא ושצריך להשמיד אותם, ולהתחיל עם חדש ממשה. משה משכנע את ה' שלא להשמיד את העם בשני טיעונים. האחד, זלזול אפשרי בקב"ה באמירה שהוא הצליח להתמודד עם מצרים, אך לא יכול לעמי הארץ ולכן הורג את עם ישראל במדבר. הטיעון השני מבוסס על ההבטחה שה' הבטיח לאבות שבניהם ירשו את הארץ. הבטחה זאת לא תתקיים במידה וה' ישמיד את עם ישראל.
לאחר ביטול גזירת השמד, משה יורד מהר סיני ורואה את העם חוגג לעגל. בתגובה משה שובר את הלוחות. בנוסף, משה הורס את עגל הזהב טוחן אותו ונותן לעם ישראל לשתות מים עם אפר העגל. בסיום התהליך, ותחקיר מול אהרון, משה קורא למי שירא -לוהים להתייצב, וכל שבט לוי מגיעים. פקודתו של משה היא להרוג את החוטאים. במהלך הרג זה נהרגים כשלושת אלפים אנשים.
משה חוזר לקב"ה ומבקש ממנו שיכיל את חטא העם, ואם לא שיוציא את שמו של משה מהתורה. ה' מסרב להוציא את שמו של משה מהתורה, אך גם אומר שכדי שלא ישמיד את עם ישראל בעתיד כדאי לתת למלאך להנהיג אותם במקום הנהגה ישירה על ידי הקב"ה. בני ישראל מתאבלים עקב האמירה הזאת, וה' בתגובה משכין את שכינתו באוהלו של משה שמועבר מחוץ למחנה. משה מבקש מה' שימשיך להוביל בעצמו את העם לארץ ישראל ונענה בחיוב.
עקב קבלת בקשתו, משה מבקש מה' בקשה נוספת, לראות את כבוד ה'. גם לבקשה זאת ה' נענה אם כי באופן חלקי. משה אינו יכול לראות את פני השכינה, אז הוא מקבל הצצה לאחורי השכינה.
בסיום מעשים אלו ה' מצווה את משה להכין לוחות חדשים. משה עולה להר סיני על מנת שה' יכתוב על הלוחות את הברית. בהתגלות זאת ה' משמיע למשה את שלוש עשרה המידות בהן הקב"ה משתמש כדי לפעול בעולם. נוסף על כך ה' חוזר על כמה ציווים ביניהם איסור עבודה זרה, החובה לפדות פטר חמור, שלושת הרגלים ואיסור בשר וחלב.
ברדתו של משה מהר סיני פניו מפיצות אור שמחייב אותו לשים מסכה על הפנים כדי ששאר בני האדם יוכלו להתמודד איתו.
רעיונות בפרשה שכדאי להכיר
למה עוד ציווי על השבת? – חז"ל שואלים מדוע הציווי על שבת מופיע שוב בפרשתנו, בסיום הציוויים על המשכן. הם לומדים מפרשייה זאת שלמרות חשיבות המשכן, העבודות על בניית המשכן לא נעשו בשבת.
איך אהרון סייע לעם ישראל ביצירת העגל? – המדרשים מסבירים כי אהרון ראה שביקשו לפני כן מחור, האחיין שלו, וכשחור סירב הרגו אותו. אשר על כן, כשבאו לאהרון הוא הסכים, בתקווה לעקב את העם עד חזרתו של משה.