תקציר הפרשה
פרשת ויגש מסיימת את הסיפור של מכירת יוסף. היא ממשיכה את הסיפור שהתחיל בפרשת מקץ, בו גביע הכסף של השליט המצרי נמצא אצל בנימין והוא מואשם כגנב. יהודה מתייצב אל מול השליט המצרי ונואם נאום שגורם ליוסף לגלות לאחיו שהוא לא מת והוא השליט המצרי. האחים עולים חזרה לכנען כדי לספר ליעקב אביהם את החדשות, ולבסוף כל משפחת יעקב יורדת למצרים. הפרשה נגמרת בסיפור של אנשי מצריים בשנות הרעב, ואיך יוסף קונה את כולם לעבדים בשם פרעה.
נאומו של יהודה פותח את הפרשה. בנאום זה יהודה גולל בפני יוסף את כל סיפור האשמתם כמרגלים בשינויים קלים. תוך כדי הסיפור יהודה מדגיש את הקשר המיוחד בין יעקב לבנימין ואת האפשרות כי מאסרו של בנימין עלול לגרום למות אביב השברירי. לכן יהודה מציע אלטרנטיבה. הוא ייאסר במקומו של בנימין.
בשלב זה יוסף לא יכול להחזיק עוד את ההצגה של השליט המצרי ששופט את האנשים העבריים על גניבה אותה הם לא ביצעו. יוסף מגלה לאחיו את זהותו. האחים נבהלים כיוון שבפעם האחרונה בה עמדו מול יוסף הם מכרו אותו לעבד, אך יוסף מרגיע אותם ואומר להם שהכל היה חלק מתוכנית -לוהית. יוסף ופרעה במקביל נותנים לאחים מתנות רבות ושולחים אותם לארץ כנען להביא איתם גם את יעקב אביהם.
לאחר שהאחים מצליחים לשכנע את יעקב בכך שיוסף עדיין חי, יעקב מתכנן ללכת ולבקר את יוסף כל עוד הוא בריא למסע שכזה. בדרכו למצרים יעקב עוצר בבאר שבע שם הוא זובח זבחים לה'. באותו הלילה ה' מתגלה ליעקב ואומר לא שלא יפחד מהירידה למצרים כי ה' ערב ליציאת בני יעקב ממצרים, וגם ליוסף יש את היכולת לשמור על יעקב. יעקב ממשיך את ירידתו למצרים, והתורה מפרטת את כל בני משפחתו של יעקב שיורדים למצרים או נמצאים שם. בראש המשלחת הזאת עומד יהודה שמגיע לפני כדי להכין למשפחת יעקב את ארץ גושן למחייה.
הסצנה הבאה שמתוארת היא מפגשו המרגש של יוסף עם אביו אחרי יותר משני עשורים שלא התראו. בתום מפגש זה יוסף מכין את משפחתו לקראת זה שפרעה ירצה לראות אותם. הוא אומר להם לומר שהם רועי צאן, כפי שבאמת היו, כדי שפרעה יתן להם מגורים בארץ גושן. מפגש זה מתנהל כמתוכנן, יעקב מברך את פרעה ומשפחת יעקב מקבלת את ארץ גושן, שם יוסף יכול לדאוג להם לאוכל.
לאחר סיום סיפורי יוסף והאחים, התורה עוברת לעסוק בסיפור הרעב מהצד של מצריים. אנשי מצרים גם הם נדרשים לקנות אוכל מהשלטון. לאחר שנה תם הכסף של אנשי מצרים ויוסף מוכן למכור להם אוכל תמורת המקנה שלהם. כשגם המקנה נגמר אנשי מצרים מציעים שיוסף יקנה מהם את הקרקעות והם יעבדו את הקרקעות כעבדים לפרעה. יוסף מסכים, ומתקבעים במצרים המיסים לפיהם כל אחד צריך לתת לשלטון 20 אחוז מתבואתו. כסמל לשיעבוד אנשי מצרים לפרעה יוסף מגלה את האנשים מבתיהם ומיישב את מצריים מחדש. התורה מדגישה כי רק הכוהנים לא מוכרים את עצמם לעבדים עקב משכורתם מהמדינה.
רק בסיום הסיפור המצרי, התורה מסכמת את סיפור יוסף ואומרת שמשפחת יעקב מתיישבת בארץ גושן שם הם מתרבים מהר מאוד.
מדרשים ורעיונות בפרשה שכדאי להכיר
מה מיוחד בעגלות ששלח יוסף? – כאשר התורה מספרת על כך שהאחים מנסים לשכנע את יעקב בזה שיוסף עדיין חי, היא אומרת שמה שמצליח בסוף לגרום ליעקב להאמין הוא העגלות ששולח יוסף. רש"י מביא מדרש לפיו העגלות היה סימן מיוחד בין יעקב ליוסף. עגלות אלו באו להזכיר ליעקב את פרשת עגלה ערופה, הפרשה האחרונה אותה למדו יחד יעקב ויוסף.