בפרשת עקב משה ממשיך בנאומו לעם ומדבר על הניצחון על עמי כנען והצורך לסלק את עבודת האלילים מהארץ. הוא מהלל את מעלותיה של ארץ ישראל ומזהיר מפני שכחת עזרת ה' בהשגת ההצלחות והסתמכות יתרה על הכוח האנושי. משה מזכיר את חטא העגל וחטאים נוספים של העם, תוך הדגשת עקרון השכר והעונש – ברכה על שמירת המצוות ועונש על הפרתן.
תקציר הפרשה
בפרשת עקב, משה ממשיך בנאומו ומתאר את האתגרים הצפויים לעם ישראל בכניסתם לארץ כנען. הוא מדבר על הצורך להכניע את עמי כנען ולהשמיד את עבודת האלילים שהם מביאים עמם, על מנת לטהר את הארץ מהשפעות שליליות.
לאחר מכן, משה משבח את ארץ ישראל ומתאר את השפע והטוב שבה, אך הוא מזהיר את העם שלא ישכחו את עזרת ה' בהצלחתם. משה מזהיר מפני גאווה ומפני המחשבה ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", ומדגיש שהתלות בה' היא זו שהביאה להצלחתם.
בהמשך, משה מזכיר את חטא העגל, שבו יצרו בני ישראל עגל זהב בזמן שמשה היה בהר סיני לקבל את לוחות הברית, יחד עם שאר חטאים של העם במדבר.
הפרשה מסתיימת בדבריו של משה על תורת הגמול, שבה הוא מתאר את השכר והעונש הנובעים מקיום או הפרת המצוות. משה מבטיח ברכה ושפע לעם אם ישמרו את מצוות ה', אך מזהיר מפני עונש כבד אם יסטו מהדרך ויפרו את הברית עם ה'.
רעיונות בפרשה שכדאי להכיר
והיה עקב תשמעון – משה מתחיל לתאר את הברכות שעם ישראל יקבל אם ישמור על מצוות ה' בביטוי "והיה עקב תשמעון". רש"י דורש את המילה "עקב", ולומד ממנה כי יש צורך בשמירה מיוחדת דווקא על המצוות שהאדם דש בעקבו, כלומר מצוות שנראות לו קלות וזניחות ולכן הוא עלול לזלזל בהן.
מצוות בגלות – לאחר תיאור העונשים ובשיאם הגלות, התורה דורשת שנתייחס לדברים ברצינות. רצינות זאת מתבטאת בכך שנניח את פרשת הגמול בתפילין ובמזוזות. מכאן המדרש מסיק כי יש חובה לשמירה על מצוות גם בגלות. המדרש מסביר את החובה הזאת כהצבת ציונים – תזכורת לקיום המצוות כך שכשנחזור לארץ נדע כיצד לבצע אותן. ההנחה עליה מבוסס המדרש היא כי אין חובת קיום מצוות בגלות, הנחה שבמהלך הדורות ניסו לפרוך.