פרשת שמות

תקציר הפרשה

ספר שמות מספר על יצירתו של עם ישראל. הפרשה הפותחת את הספר, פרשת שמות, מביאה את הרקע לכך. המעבר ממשפחת יעקב לעם ישראל, הגזרות והשיעבוד למצרים. בתוך רקע זה גם מופיע גם סיפור הבחירה במשה, החל מלידתו וגידולו בבית פרעה, דרך הבריחה למדיין וההתגלות בסנה וכלה בחזרתו המחודשת כמי שאמור להוציא את עם ישראל ממצרים.

בראשיתה של הפרשה נמצא תקציר הספר הקודם. בתקציר זה מופיעה רשימת שמות בני יעקב שירדו למצרים, ואמירה כי הדור הזה התחלף לגמרי בדור אחר אשר בו חלה עלייה דמוגרפית גדולה. בתגובה לכך המלך של מצרים מחליט לשעבד את העם בעבודת פרך ובבניית ערים. כשאר הגידול הדמוגרפי לא יורד חרף העבודה הקשה, פרעה גוזר על המיילדות שיהרגו את הזכרים הנולדים. המיילדות לא שומעות לפרעה, וטוענות כי הנשים העבריות פשוט יולדות לפני שהן מגיעות. אשר על כן, פרעה מחוקק חוק לפיו צריך להשליך ליאור כל בן שנולד.
במקביל מתרחש סיפור נוסף בו הפרטים מעורפלים אך בסופו נולד ילד לבית לוי אשר עקב גזירת הריגת הזכרים צריך להחביאו, ולבסוף הוא מושלך ליאור בתיבה. בת פרעה עוברת ורואה את התיבה ביאור ומחליטה לאמץ את הילד, וקוראת לו משה. אימו מגדלת אותו בפועל, עד שהוא גדל וחוזר לבית פרעה.
כעבור כמה שנים משה רואה את הסבל של עם ישראל. התורה מספרת שמשה רואה איש מצרי מכה איש עברי הוא הורג אותו. למחרת משה רואה איש עברי מכה את חברו, וכשמשה מגיע להתערב הוא מוקנט לגבי הריגת המצרי יום קודם לכן. משה מבין שהרצח שביצע התגלה, ואכן לא הרבה לאחר מכן משה מבוקש עבור הרצח שביצע.
עקב הרדיפה אחריו משה בורח למדיין. במדיין הוא מתיישב ליד הבאר, שם הוא מושיע את בנותיו של הכהן המקומי אשר גורשו מהבאר. אירוע זה גורם לכהן לאמץ את משה ולבסוף לחתן אותו עם ציפורה ביתו, ולהפוך אותו לרועה הצאן שלו. בשלב זה התורה עוצרת את סיפורו של משה ומספרת על כך שישראל נאנחנים משיעבוד מצרים, וזעקתם מגיעה לה', אשר בתגובה זוכר את בריתו לאבות.
בפעם הבאה שאנחנו פוגשים את משה הוא רועה את צאן יתרו בחורב. במהלך המרעה מלאך ה' מתגלה אליו דרך שיח קוצני בוער אשר לא מתעכל. ה' מטיל על משה את המשימה לשחרר את עם ישראל מהשיעבוד המצרי, ולקיים את הברית שה' כרת עם האבות. הבקשה שה' אומר להעביר לפרעה בפועל היא להוציא את בני ישראל לשלושה ימי חג במדבר. ה' מודיע למשה שבקשתו לא תענה בהתחלה, ורק על ידי רצף של מכות שה' יפליא במצרים בני ישראל ישוחררו לבסוף. משה לא מסכים במהרה, ותוך כדי המשא ומתן הוא מקבל שלושה אותות שיוכל לעשות בפני מי שלא יאמין לו, ואת אהרון אחיו כדובר.
עקב תפקידו החדש משה חוזר למצרים. בדרכו ה' מתגלה למשה ואומר לו שיאיים על פרעה שאם הוא לא יענה לבקשתו ה' יהרוג את בנו בכורו. לאחר התגלות זאת ישנו סיפור עמום על כך שה' מבקש להרוג את משה, ומשה ניצל רק בזכות זה שציפורה אשתו מלה את בנם.
אהרון אחיו של משה פוגש אותו בדרך, ויחדיו הם הולכים לעדכן את שאר מנהיגי העם. לאחר שהעם מאמין למשה עקב האותות שהוא עושה להם, משה ואהרון הולכים לדבר עם פרעה וכצפוי הוא לא מוכן לתת לעם ישראל ללכת לעשות חג במדבר. לא זאת בלבד אלא שפרעה מכביד את העבודה על עם ישראל כדי שלא יחשבו על שיחרור. הוא דורש מהם גם להכין תבן לטובת המבנים שהם בונים, בלי להוריד מההספקים שהיו להם כשקיבלו תבן. שינוי זה גורם לשוטרי העם, אשר הוכו בשם העם להתלונן למשה ולאהרון, ובעקבות כך גם משה מתלונן בפני ה'. תשובתו של ה' למשה הי שיחכה כי הגאולה עוד תגיע.

רעיונות ומדרשים שכדאי להכיר

המלך שמשעבד את בני ישראל – בגמרא ישנו ויכוח בין רב ושמואל בשאלה מיהו אותו מלך אשר מחליט לנסות ולהשמיד את עם ישראל. האם מלך זה הוא אותו מלך שיוסף היה המשנה שלו, אלא שעקב שינויים פוליטיים הוא עשה את עצמו כאילו הוא לא זוכר את ההיסטוריה? או שמלך זה הוא מלך חדש ממש אשר התנגד פוליטית למלך הקודם, וכחלק ממדיניות זאת הוא משעבד את בני ישראל שהיו תחת חסותו של המלך הקודם?

המיילדות העבריות – רש"י מזהה את המיילדות העבריות שפרה ופועה עם יוכבד ומרים, אימו ואחותו של משה. בשכר זה הקב"ה הופך את בניה של יוכבד – משה ואהרון, לכהנים וללויים המשרתים בקודש, ואת בניה של מרים למלכים.

סיפור הולדתו של משה – התורה מתארת בעמימות כי איש מבית לוי לוקח את בתו של לוי לאישה. רש"י שופך אור על פרשיה זאת ומספר כי עקב גזירות השמד של פרעה, עמרם התגרש מיוכבד אשתו. אולם מרים, בתו הקטנה טענה בפניו שמה שהוא עושה בפועל יותר גרוע מגזרתו המקורית של פרעה. פרעה גזר להרוג רק את הזכרים, ובגירושיך אתה מונע גם את לידתן של הנקבות. בעקבות טענה זאת חזר עמרם ולקח את יוכבד לו לאישה.

הפיכת משה למגמגם – המדרש מספר שכאשר משה הובא לבית פרעה הוא הפיל את הכתר מראשו של פרעה. יועציו של המלך הציעו לו להרוג את התינוק שמפיל את הכתר, כדי שמעשה זה לא יהיה סימן לכך שכאשר יגדל הילד הוא יקח את המלוכה. אולם, יתרו שישב בין היועצים אמר לפרעה לעשות למשה מבחן, ולראות אם הוא חכם או לא. הוא הניח לפניו שתי קערות, אחת עם יהלומים ואחת עם גחלים. במידה ומשה יושיט יד לקערת היהלומים, יש בכך ראיה שהוא חכם ויוכל להרוג את פרעה בעתיד, אך אם הוא יושיט את ידו לגחלים מוכח שהילד לא מהווה סכנה. בעת המבחן משה הושיט את ידו אל קערת היהלומים אלא שהמלאך גבריאל הזיז את ידו לקערת הגחלים. משה הכניס את הגחל לפה ונהיה מגמגם בעקבות זאת.

סיבת סירובו של משה ללכת ולהושיע את ישראל – במעמד הסנה, ה' ממנה את משה למנהיג שיוציא את בני ישראל ממצרים אך משה מתעקש למצוא סיבות למה לא לעשות זאת. רש"י אף מגדיל לעשות ואומר שה' ניסה לשכנע את משה במשך שבוע. אך הוא גם מסביר את הסיבה בגללה משה מסרב ללכת ולהושיע את ישראל. למשה היה אח גדול אשר היה נביא ומנהיג – אהרון. משה לא רצה לקחת את הגדולה מאהרון, ולכן לא היה מוכן להתמנות למנהיג של עם ישראל. אולם ה' מבטיח לו שאהרון באמת ובתמים ישמח על קבלת משה את ההנהגה. בעקבות סירוב זה משה מאבד את הכהונה שהייתה אמורה להיות שלו, ואהרון אשר מקבל בשמחה את הנהגתו של משה הופך להיות הכהן הגדול במקומו.

הסיבה בגינה ה' ביקש להמית את משה – במלון בו עצר משה בדרך בחזרתו למצרים מתואר כי ה' מבקש להרוג את משה. הגמרא במסכת נדרים מסבירה שמשה לא מל את בנו. רבי יוסי מסביר שעיכובו של משה במילת בנו לא נבעה מרשלנות, אלא מעיכוב אמיתי. עם ישראל נתון בצרה, אז משה לא יכול לחכות עם יציאתו לדרך למצרים, אולם ברית מילה הינה הליך כירורגי שאחריו יש צורך במנוחה והתינוק לא יכול לצאת ישר אחר כך למסע. לפי רבי יוסי הסיבה בגללה משה התחייב מיתה הייתה שבעצירתו האחרונה במלון הוא התעסק בסידורי הלינה לפני שהוא מל את בנו.