פרשת ויצא מספרת את סיפורו של יעקב אבינו בחרן. הפרשה פותחת במסעו של יעקב לחרן ובהתגלות ה' אליו בדרכו. לאחר מכן התורה עוברת לתאר את סיפור האהבה בין יעקב ורחל הכולל בין היתר את נישואי יעקב עם אחותה של רחל, לאה, עקב תרגיל שעושה לבן אביהן. סיפור האהבה מוביל ליצירת משפחתו של יעקב על רקע פוריותה של לאה האישה השנואה ועקרותה של רחל האהובה, ולידתם של אחד עשר בנים ובת אחת מרחל ולאה יחד עם שפחותיהן. בשלב זה יעקב מבקש לחזור לביתו והתורה מספרת על הדרך בה הוא הצליח לקבל משכורת מכובדת מלבן. בחזרתו לארץ לבן רודף אחרי יעקב כיוון שרחל גנבה את הפסלים שלו, מרדף זה מוביל לברית שנכרתת בין יעקב ללבן. הפרשה מסתיימת בחזרתו של יעקב לארץ למחניים.
תקציר הפרשה
מסעו של יעקב בציווי אמו לברוח מעשיו הקם עליו להורגו ובציווי אביו למצוא אישה מתחיל. בלילה הראשון יעקב חולם חלום בו נראה סולם שמגיע מהארץ לשמיים, ועל הסולם מלאכים אשר עולים ויורדים. בחלום זה ה' מתגלה ליעקב ומבטיח לו כי הוא יקבל את ארץ ישראל ויהיה לו זרע רב. כמו כן, ה' מבטיח ליעקב שישמור עליו ויצליח את מסעו. יעקב לא נשאר אדיש לחלומו ומבין שהמקום בו הוא ישן קדוש. אשר על כן, הוא מקים מצבה ושופך עליה שמן ונודר שאם ה' ידאג לו להכל הוא יהפוך את המצבה שהקים למקדש, והוא יתן עשירית מכספו לקב"ה.
יעקב מגיע לחרן, שם ליד הבאר המקומית הוא פוגש את רחל בת דודתו. רחל מספרת על כך ללבן שמקבל את יעקב בנשיקות וחיבוקים, ומציע לו מגורים למשך חודש. במהלך חודש זה יעקב רועה כת צאן לבן. לבן שואל את יעקב כיצד הוא רוצה שישלם לו על עבודתו, ויעקב מציע שהוא יעבוד אצלו שבע שנים בתמורה לרחל בתו הקטנה. התורה מתארת איך אהבתו של יעקב לרחל גורמת לשבע השנים לעבור במהירות. החתונה מגיעה אך לבן מרמה את יעקב ומחתן אותו עם לאה בתו הגדולה. לאחר החתונה לבן מסביר כי רמאותו נבעה ממנהג המקום לחתן את הבת הגדולה לפני הבת הקטנה. הוא מציע ליעקב לעבוד עוד שבע שנים כדי לשאת את יעקב, וכך באמת קורה. בנוסף לעבודתו של יעקב כדי להתחתן עם בנותיו של לבן, הוא עובד אצל לבן עוד שבע שנים.
על אף שיעקב נשוי גם ללאה וגם לרחל, הוא אוהב יותר את רחל, האישה איתה בחר להתחתן. התורה מתארת כי ה' רואה בצרתה של לאה וגורם לה ללדת ארבעה בנים – ראובן שמעון לוי ויהודה, בעוד רחל נשארת עקרה. רחל באה בתביעה ליעקב לילדים והוא בתגובה נוזף בה. הפיתרון שמוצא לבסוף על ידי רחל הוא שיעקב ישא את בלהה שפחתה והילדים שיוולדו להם יהיו של רחל. יעקב נושא את בלהה ונולדים להם דן ונפתלי. לאה בתגובה עושה מעשה דומה ומבקשת מיעקב להתחתן עם זלפה שפחתה. גם דרישה זאת נענית על ידי יעקב, ובעקבותה נולדים גד ואשר. בשלב זה התורה מספרת כי ראובן, בנה הבכור של לאה, קוטף דודאים. רחל מבקשת מלאה דודאים, וקונה ממנה את הדודאים בתמורה ללילה עם יעקב. לאחר מכן, נולדים ללאה עוד שני בנים, יששכר וזבולון, ובת אחת, דינה.
לאחר כל לידותיה של לאה, ה' נענה גם לתפילותיה של רחל, והיא יולדת את יוסף. לידת יוסף מהווה טריגר ליעקב לחזור חזרה לביתו. יעקב ולבן מסכמים כי משכורתו של יעקב תהיה חלק מהעדר, על פי מאפיינים מסוימים. לבן מוציא את כל החלק הזה של הצאן מעדרו. יעקב גורם לשאר העדר ללדת צאן לפי המאפיינים שאמורים להגיע אליו, על ידי שימת מקל מקולף ליד מי השתיה. בזכות זה יעקב מצליח לקבל משכורת טובה למרות רמאותו של לבן. אלא שטריק זה גורם ליחס שיעקב מקבל להשתנות. היחס החדש מזרז את יעקב לצאת, אולם הוא לא עושה זאת עד שה' לא אומר לו לעשות זאת בפירוש.
יעקב עוזב את בית לבן עם כל המשפחה שבנה, אך בלי ידיעתו של לבן. בנוסף, רחל לוקחת איתה את פסלי העבודה הזרה של אביה ולא מספרת על כך ליעקב. לבן מתרעם על הגניבה ורודף אחרי יעקב. ה' מתגלה ללבן ומזהיר אותו מלפגוע ביעקב. בהגיעו למחנה יעקב, לבן מאשים את יעקב בבריחתו ובגניבת הפסלים. להאשמת הבריחה יעקב מגיב בכך שהוא חשש שלבן לא יתן ליעקב לעזוב עם משפחתו. יעקב כופר בהאשמת הגניבה ומציע ללבן לחפש אותם, ומי שיתגלה כגנב יומת. לאחר שלבן לא מוצא את הפסלים יעקב מתעצבן על לבן עקב כפיות הטובה שלו. לבסוף הם כורתים ביניהם ברית. לבן עוזב את יעקב, ומגיעים אל יעקב מלאכים, שגורמים ליעקב לומר שהוא במחנה -לוהים ולקרוא למקום מחניים.
מדרשים ורעיונות שכדאי להכיר
ויצא יעקב – התורה מתארת את יציאתו של יעקב מבאר שבע. לכאורה תיאור זה מיותר, כיוון שידענו מה מקומו של יעקב, וכתוב שהוא הולך לחרן אז ודאי שהוא יצא מבאר שבע. רש"י מסביר כי לצדיק יש תפקיד משמעותי במקום בו הוא נמצא. לכן יציאתו של צדיק כמו יעקב מבאר שבע משפיעה על המקום וצריכה להיות מוזכרת.
ויקח מאבני המקום – על אף שבפשט הפסוק נראה כי יעקב לקח אבן אחת מאבני המקום ככרית, המדרש מבין שיעקב השתמש במספר אבנים. הבנה זאת עומדת בסתירה לאמירה המופיעה בהמשך כי הוא השתמש רק באבן אחת. תשובת המדרש היא שהאבנים שיעקב לקח רבו על מי מהן יעקב ישים את ראשו לכן הקב"ה חיבר את כולן לאבן אחת. הרמח"ל לומד ממדרש זה כי מטרת כל המציאות היא לשרת את האדם כדי שיוכל למלא את תכליתו.
בכיו של יעקב – במפגשו של יעקב עם רחל הוא בוכה. רש"י מציע שני הסברים לבכיו של יעקב. ההסבר האחד הוא נבואתו כי הם לא יקברו יחדיו במערת המכפלה. הסיבה לכך היא עונש המוות שיעקב מטיל על מי שגנב את פסלי לבן המופיע בהמשך הפרשה.
ההסבר השני הוא העובדה שבניגוד לאליעזר שהגיע לחרן ברכוש גדול כדי לתת למשפחת רבקה, הוא מגיע בלא כלום. הסיבה לכך היא שעשיו שרצה להורגו שלח אחריו את אליפז בנו. אך אליפז לא רצה להרוג את יעקב וכפיתרון יעקב נתן לו את כל רכושו, והפיכת יעקב לעני שוות ערך להריגתו. בעזרת מדרש זה רש"י מסביר גם את שינוי היחסים בין לבן ליעקב, כאשר בהתחלה יעקב מקבל את לבן בסבר פנים יפות זה כי הוא מצפה למתנות. אך כשהוא מבין שהן לא יגיעו הוא חוזר לסורו ומרמה את יעקב.
החלפת רחל בלאה – הגמרא מסבירה כיצד יעקב נפל ברמאותו של לבן והתחתן עם לאה ולא עם רחל. יעקב חשד שלבן ירמה אותו ולכן סיכם עם רחל על סימנים שיעידו שהיא אכן זאת שמתחת להינומה. כשרחל מבינה שאביה הולך לתת את אחותה במקומה, היא מוסרת לה את הסימנים כדי שלא תתבזה.
לידת דינה – בין כל אחד עשר הילדים שנולדים ליעקב נזכרת רק בת אחת – דינה. הגמרא מסבירה כי ללאה היה אמור להיוולד בן נוסף. אלא שכיוון שהיא ידעה שאמורים להיוולד שניים עשר שבטים, ונולדו כבר עשרה, אם היא תלד בן נוסף לרחל תהיה אפשרות ללדת רק שבט אחד, בעוד לכל אחת מהשפחות יש שניים. הבנה זאת גורמת ללאה להתפלל והבן שהיה בבטנה הפך לבת.
שיעורים בפרשה
לדמותו של יעקב
נישואי יעקב